משחור לירוק
התכנית להפחתת מזהמים תעשייתיים בשפכי גוש דן - הסקר הסביבתי השנתי 2014

להורדת הדו"ח המלא, לחץ כאן

אנו חיים בעידן בו העולם המתועש שיצרנו מנהל עם הסביבה מערכת יחסים הגובה ממנה מחיר כבד, אותו, בסופו של דבר, כולנו משלמים. על כן היום, יותר מתמיד, מתגברים והולכים הקולות הסביבתיים - חקיקה, תקנים, תנועות ירוקות ויוזמות סביבתיות - הקוראים לשינוי דפוסי ההתנהלות של התעשייה כדי להשתית נורמות חדשות במטרה להפחית את העומס על הסביבה ואף לנסות ולתקן את הנפגע.
 
לדאבון לב, הדרך לשם עדיין ארוכה. תחום הטיפול בשפכים משקף נאמנה דברים אלו. על אף התקינות בדבר רמת המזהמים המקסימלית המותרת בשפכים והסיכון להיות מואשם בעבירה פלילית ולספוג קנסות כבדים לחורגים ממנה, ניתן למצוא לא מעט מפעלים אשר עדיין מזרימים שפיכים בעייתיים בערכים הגבוהים בעשרות מונים מהרמה המותרת, ופוגעים בכך במערך טיהור המים. לעובדה זו נודעות השלכות בריאותיות וכלכליות ניכרות על הציבור כולו.

כבר היום מוחזירים למשק המים בישראל כ-140 מיליון קוב מי שפכים המגיעים ממערכות הטיהור של איגודן; כמעט כולם משמשים להשקיית גידולי החקלאות בנגב, כך שגם מכאן נודעת חשיבות לאומית בשמירת איכות השפכים. כשמדובר בשפכי תעשייה, בהם פוטנציאל הזיהום גדול, גדלה חשיבות זו עוד יותר. רוצה לומר: אין מדובר רק ב"עניין טכני", אלא במה שנוגע לבריאות כולנו.

הקידמה מביאה עימה לא רק אתגרים, אלא גם יתרונות, ומציעה לתעשייה פתרונות חדשניים המאפשרים לה להמשיך ולצמוח לצד הסביבה, במקום על חשבונה. אך תהליכי השינוי וההטמעה הנדרשים לשם כך כרוכים בלא מעט מאמצים. מתוך הצורך הזה נולדה התוכנית להפחתת מזהמים תעשייתיים בשפכי גוש דן של המועצה לישראל יפה ואיגוד ערים דן: התוכנית"משחור לירוק" שמה לה למטרה לאבחן, להבין ולהניע את השינויים הנדרשים במפעלים כדי לצמצם את היקף המזהמים שהם מזרימים ולשפר את רמת מי הקולחין המופקים מהם, באמצעות מערך הסברה ישיר וממוקד באותם מפעלים הראויים לתשומת לב פרטנית.

הגברת המודעות באמצעות הסברה מתאימה והנגשת פתרונות ישימים למפעלים, תיצור רמת מחוייבות ומעורבות עמוקה יותר בענייני הפסולת והשפכים היוצאים מהמפעל, ותצמצם את הצורך בקנסות ובהפעלת מערך משפטי מאיים.

דו"ח זה הינו חלק מתוכנית ההסברה האמורה, והוא מבוסס על נתוני הזרמת שפכים מכ- 680 מפעלים בין השנים 2011-2013, אשר התקבלו ונותחו לכלל תשקיף מפורט המספק תמונה מקיפה על מצב שפכי התעשייה בגוש דן. ניתן לנתח בעזרתו מגמות בזיהום ולדרג את המזרימים בהתאם למדד איגודן - מנגנון הערכה פשוט ובר השוואה המודד את רמת הזיהום לה אחראי כל אחד מהם.

ניתוח נתוני הבדיקות מראה כי עדיין, על אף התקנות ואיום הקנסות, קיימות חריגות גדולות בכמות ובריכוז המזהמים המגיעים לשפכים: הזרמה של שפכים אסורים, עימם אין מתקן הטיהור מסוגל להתמודד, מביאה להזרמת קולחין המכילים מזהמים אל מחוץ למפעל הטיהור, ואלו, בתורם, מסבים נזקים סביבתיים ובריאותיים נרחבים; הזרמה של שפכים חריגים גורמת לנזקים כספיים בשל פגיעה בתשתיות ההולכה ובשל עלות המשאבים הנוספים הנדרשים לטיהורם.

מבדיקת נתוני הזרמת השפכים עולה כי ענף בתי המלון ובתי החולים וענף מפעלי המזון הם צרכני המים הגדולים ביותר אף שהם מונים כמות קטנה של מפעלים. מאידך, שיעור השימוש במים הנמוך ביותר נרשם בענף תחנות הדלק. מניתוח הבדיקות הלא תקינות בחתך ענפי עולה כי באופן ממוצע על פני כל ענפי התעשייה - 82% מתוצאות הבדיקות שבוצעו נמצאו מחוץ לטווח המותר. בענף המשחטות אף בדיקה לא נמצאה בטווח המדדים המותר, ובענף אולמות האירועים, המסעדות והקניונים ובענף בתי החולים ובתי המלון - למעלה מ- 90% מתוצאות הבדיקות אינן תקינות. הענפים שבהם נמצא אחוז בדיקות החריגות נמוך יחסית - הם תחנות הדלק ומפעלי ציפוי המתכות, בהם הפיקוח הדוק וקפדני יותר בשל פוטנציאל הזיהום הגדול שלהם: הזרמת מתכות כבדות.

הידעת?

יחידת איכות הסביבה של האיגודן מבצעת בדיקות מדגמיות בפתח יציאת צינורות השפכים של המפעלים. תוצאות הבדיקות מהוות בסיס נתונים מקיף ממנו ניתן ללמוד רבות על איכות השפכים המוזרמים לכל ענף תעשייה סוגי מזהמים האופיינים לו, ולרוב נמצא כי תרומתו של ענף לכמות אותם המזהמים גבוהה עשרות מונים מחלקו היחסי בסך הזרמת השפכים בתעשיה.

כך, למשל, אחראיים ענפי המוסכים וציפויי המתכות ל-86% מכמות המתכות הכבדות שנדגמו לעומת חלקם היחסי בהזרמת שפכים שנבדקו העומד יחדיו על 6% בלבד. עוד עולה כי 27% מסוגי המזהמים האסורים שנבדקו נמצאו חורגים מהמותר. ענף אולמות האירועים, המסעדות והקניונים מוביל עם 38% מזהמים אסורים החורגים מהמותר שנמצאו בשפכיו, ולאחריו ענפי המוסכים ובתי החולים והמלונות, עם 32% ו-28% בהתאמה.

תמונה עגומה מתגלה כאשר משווים בין הרמה המותרת לכל מזהם לזו שנמדדה בפועל בענפים השונים. בין היתר, עולה כי כמעט כל הענפים חורגים ברמת הנתרן מהקבוע בתקנות; עוד נמצאו בענפי המוסכים והמשחטות חריגות של 300% ו-400% מעל למותר בהזרמת דטרגנטים, ובולטת גם חריגתו של סקטור תחנות הדלק שמזרים לביוב כמות שמן מינרלי הגבוהה פי-8 מהמותר.

במקביל להפקת הדו"ח נערך סקר הרגלי שימוש במים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל. תוצאות הסקר מגלות כי 16% מהציבור כלל אינו יודע לאן זורמים המים אחרי שהם עוזבים את האסלה בביתו, ועוד 35% מהציבור סבור שמי האסלה מוזרמים באופן ישיר לים, לנחלים או למקורות מים אחרים.

מסתבר כי למרות מסעי ההסברה הנרחבים לחסכון במים, אחד מכל עשרה אנשים עדיין משאיר את מי הברז זורמים במהלך פעולות הרחצה או הדחת הכלים, ואחוז זהה אינו משתמש כלל בידית ההדחה הקטנה של האסלה. עוד עולה מהסקר כי 18% מהציבור אינם רואים בעיה בהשלכת מגבונים לאסלה, ו 5% (שהם כ-400 אלף איש!!!) משליכים מגבונים לאסלה בקביעות. יש בנתונים אלו להסביר מדוע מכוני טיהור השפכים סובלים מסתימות חוזרות ונשנות כתוצאה מטונות רבות של מגבוני אל-בד ספוגים במי שפכים.

לקריאה נוספת והורדת הדו"ח המלא לחץ על התמונה:






המועצה לישראל יפה - פרטי קשר
טלפון 03-6423111
פקס 03-6422839
אימייל info@israel-yafa.org.il
אתר http://www.israel-yafa.org.il
כתובת המועצה לישראל יפה
שד' רוקח 80
ת.ד 53250
תל אביב 61532
סגור