|
לשטחים ירוקים וציבוריים פתוחים כגנים, פארקים ומגרשי ספורט, ולצמחייה בסביבה העירונית בכלל, חשיבות רבה עבור הערים עצמן ועבור תושביהן. חשיבות זו ניתנת להבנה ממספר היבטים:
-
ההיבט הפיזי - שטחים ירוקים מסייעים במניעת שחיקה של קרקע, מגבירים את ספיגת מי הגשמים ותורמים לשיפור הניקוז. כמו כן, העצים סופגים אליהם מזהמים וגזי חממה. הם מספקים הצללה ובכך תורמים להפחתת אפקט האי (החום העירוני) ומהווים מחיצה מפני רעש. מעבר לכך, הם מהווים "מסדרונות ירוקים" המקשרים בין העיר ובין בתי גידול חקלאיים או טבעיים שמחוץ לעיר ובכך מסייעים בשימור חיי הבר.
-
ההיבט החברתי - גינות ציבוריות במרחב העירוני מהוות מוקד למפגש ולחיבור בין חברי הקהילה. המפגשים הספונטניים של תושבי השכונה תורמים רבות להפגת הניכור העירוני ולעתים אף יוצרים מסורת של מפגשים קהילתיים. בנוסף, שטחים ירוקים בעיר משפיעים על הבריאות הפיזית והנפשית של התושבים ושל הקהילה – ניתן לעסוק בהם בפעילות פיזית ללא תשלום (כמו ריצה או הליכה), או פשוט לשאוף אוויר צח. מחקרים אף הצביעו על התועלות הנפשיות של תחושת החיבור לטבע (המתרחשת באזורים ירוקים ציבוריים) כמענה לצורך קיומי של האדם לפגוש באלמנטים מהטבע.
-
ההיבט הכלכלי - שטחים ירוקים בעיר בדרך כלל מעלים את ערך הנדל"ן שבקרבתם ומושכים משקיעים להשקיע בסביבתם.
-
ההיבט החינוכי - שטחים ירוקים בעיר מגבירים את מודעות התושבים לאופן התפקוד של מערכות אקולוגיות ולאופן בו משתלבת המערכת העירונית במערכת הטבעית. הם מקרבים את המושג "שמירת טבע" לאדם ולעיר וממחישים שיש ערך לשמירה על מערכת אקולוגית וזנים ביולוגיים, לא רק באמצעות גני חיות ושמורות טבע מרוחקות, אלא גם בתוך העיר עצמה.
|