|
בטקס חגיגי שנערך ב - 18/06/2008 נחנך השער הכנעני בגן הלאומי אשקלון, לאחר שלוש שנות עבודות שימור המשותפות למועצה לישראל יפה ולרשות הטבע והגנים. הטקס נערך במעמד מודי אורון, סמנכ"ל רשות הטבע והגנים, גדעון פת, נשיא המועצה לישראל יפה, אברהם כץ עוז, יו"ר המועצה לישראל יפה, רוני מהצרי, ראש עיריית אשקלון ושוקה דורפמן, מנכ"ל רשות העתיקות.
הכניסה לשער הכנעני
חנוכת שימור השער היוותה חגיגה לכל חובב ארכיאולוגיה ולמתעניין בהיסטוריה של ארץ ישראל מפני שזהו השער בצורת קשת העתיק ביותר בעולם. הוא נבנה בשנת 1,850 לפנה"ס כחלק מהמערך הביצורי של העיר והיווה את פתח הכניסה לאשקלון הכנענית. השער בנוי כמסדרון מעבר: אורכו של השער הוא כ-15 מטרים, רוחבו יותר מ- 2 מטרים וגובהו קרוב ל-4 מטרים, ודרכו עברו בתקופה הכנענית אנשי העיר, עגלות שוורים וחמורים עמסות בסחורות, מלחים וסוחרים. כיום נמצא השער בליבו של הגן הלאומי אשקלון השוכן היכן שפרחה אשקלון הכנענית, שבתקופתה (1500-2000 לפנה"ס) נחשבה לעיר נמל חשובה ומפותחת. תושבי העיר, שמספרם הגיע אז ל- 15 אלף, עסקו בחקלאות וייצאו שמן זית, חיטה, צאן ובקר לארצות הים התיכון.
לוגיסטיקה מיוחדת נדרשה לעבודות התיאום בין רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות, אשר ביצעה את עבודות השימור והשחזור, כדי להמנע מפגיעה בכלל האתר הארכיאולוגי. עבודות השיחזור כללו בנייה באבני בוץ וכורכר, האבנים מהן עשוי השער המקורי, וכן הקמת קירות תמיכה כדי למנוע העמסה נוספת על קשתות השער. בנוסף, בוצעו גם עבודות פיתוח בסביבת האתר, שכללו שבילי גישה ונטיעות, וכן רחבות תצפית מוצללות ואמפיתיאטרון לקהל המבקרים. עד שנשלמו העבודות, הגנה רשות הגנים הלאומיים על השער באמצעות גג זמני שהציבה מעליו.
העבודות התאפשרו הודות לתרומתו של אחד מנדבניה הגדולים של המועצה לישראל יפה, מר ליאונרד וולפסון מאנגליה, והחפירות בגן הלאומי נערכו בראשות פרופ' לורנס סטייגר מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שאף היה נוכח בטקס.
הקהל שהגיע לטקס וגדש את רחבת השער זכה להתכבד במטעמים לבנטיניים כרוח התקופה הכנענית במאהל בדואי, ולהתענג על צלילי נגינת נבל שהעניקו תחושת הפלגה למחוזות זמן כנעני קדום.
מנכ"ל המועצה אשל סגל וממונה פיתוח מחוז מרכז של רשות הטבע והגנים יוני שילה, ליד אבן הפינה לשער
|