חינוך סביבתי
יוזמות סביבתיות
על התחום
אות מגשים ישראל
אות יקיר ישראל יפה
שבוע אדם וים
פרס עזריאלי
שקית אחת פחות!
האמנה הסביבתית
בחירות נקיות
80% פחות
מונית השמש בישראל
הסרט HOME בישראל
הערוץ הסביבתי
ארכיון פעילויות
פרויקטים
תחרויות
סניפים
הירשמו בחינם למגזין המקוון
של המועצה לישראל יפה
יוזמות סביבתיות >> פרס עזריאלי  >>  זוכי פרס עזריאלי

זוכי פרס עזריאלי

2009 2007 2006 2005 2003

הפרויקט זוכה פרס עזריאלי 2009:
"גני סיפור" בחולון

העיקרון המנחה בבניית הגנים הוא: גנים נושאיים הם גנים מסקרנים המעניקים לילד ולמבקר חוויה נוספת מלבד היותם גנים של משחק ושעשוע. כוונה נוספת המסתתרת מאחורי הקמתם של ”גני הסיפור“ היא לחנך את התושבים הצעירים, ילדים ובני נוער, להיות צרכנים של אמנות ותרבות.
 
רעיון גן סיפור נולד עם היוזמה להקמת גן ”הנסיך הקטן“, שהיה למעשה גן הסיפור הראשון שהוקם בעיר. ”וירא כי טוב“ וכי הרעיון בר מימוש וביצוע, החליטה העירייה לפנות למספר אמנים בבקשה כי יגישו רעיונות אמנותיים להקמתם של גני סיפור נוספים. רובם של הסופרים הם ישראלים, חלקם מוכרים מאד כלאה גולדברג, ע. הלל, דן פגיס, דבורה עומר וחלקם סופרים צעירים יותר כרחלי פיילשון תושבת חולון ואחרים. מרתק במיוחד היה תהליך השגת האישור של הסיפור ”הנסיך הקטן“: התברר כי בצרפת פועלת עמותה בשם זה. נשלח מכתב ליו“ר העמותה. ואכן, חברי העמותה התייחסו לנושא ברצינות גמורה. משהוברר להם כי בחולון קיימת התייחסות אוהדת לכל משאלותיהם, שלחו את האשור המיוחל. גם לכל הסופרים האחרים נעשתה פנייה רשמית, רובם הגיבו בהפתעה שהפכה להתלהבות ונרתמו לסייע למלאכה.

איך נקבעו הסיפורים?

על פי הצעתה של מנכלי“ת העירייה הגב‘ חנה הרצמן, נערכה פנייה למנהלת רשת הספריות העירונית לקבל רשימת הספרים הנקראים ביותר. התקבלה רשימה ארוכה של כארבעים ספרים. הרשימה הופצה בין כמה עשרות אמנים שהתבקשו להגיש את רעיונותיהם, כיצד ניתן ליישם את הסיפור ולהפכו לעבודת אמנות ולגן סיפור?
 
כיצד אותר המיקום הגיאוגרפי?
 
ההתלבטות הייתה בין שתי תפישות: בין הרצון הטבעי לפזר את גני הסיפור בכל רחבי העיר להנאת ילדי כל שכונות העיר, לבין הצורך לשמור על הגנים, להוזיל את עלות ההקמה והתחזוקה השוטפת ולאפשר ביקורים במתחמים הסמוכים זה לזה. לבסוף הוחלט לשלב בין התפישות וכך ניתן כיום למצוא את גני הסיפור פזורים בשכונות העיר הותיקות כמו גם מפארים את הגנים הציבוריים בשכונות החדשות. מהאמנים שהצעתם התקבלה, דרשה הוועדה כי העבודה תבוצע בהתאם לכל כללי הבטיחות הנדרשים. עוד נדרשו המבצעים להשתמש בחומרים עמידים המתאימים לפיסול חוצות, ליצור פסלים גדולים, בולטים, מעניינים ומאתגרים.התייחסות מיוחדת ניתנה לכל נושא השילוט וההכוונה. נוצרה מערכת שלמה של שילוט ייצוגי שנועדה מחד לקרב את הסיפור אל בני הנוער והמבקרים, ומאידך לאפשר התמצאות קלה וברורה בינות לשבילים הקיימים בגנים. הושם דגש על הערכות מיוחדת להכנת מערכת שונה של תשתיות, כתאורה, שבילים, סוגי צומח ושילוט. ריכוז גני הסיפור ברחוב מוטה גור, שם נמצאים זה לצד זה שמונה גנים, נחשב להצלחה הגדולה של הפרויקט. בלב השכונה החדשה והמטופחת, ”קריית פנחס אילון“ יצר ברוס לוין, אדריכל הגן מעין מקשה אחת בין מספר סיפורים מוכרים: ”הלהיט“ אצל הילדים הם הגנים: ”הכינה נחמה“ ו“דירה להשכיר“. 
 
הרכב ועדת השופטים
 
פרופ' ארזה צ'רצ'מן, יו"ר

פרופ' אמריטוס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. דיקנית, ראש המסלול לתכנון ערים ואזורים וראש המרכז לחקר העיר והאזור. מומחית לפסיכולוגיה סביבתית, תחום העוסק בקשר ההדדי בין אנשים לבין סביבתם הפיזית חברתית.
 
פ
רופ‘ יעל מוריה
 
פרופסור חבר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עוסקת באוצרות ומחקר. אוצרת שותפה לתערוכות: הביאנלה הבינלאומית בבת-ים לאדריכלות הנוף העירוני, ובביאנלה בונציה, ברוטרדם, ה- CCCB בברצלונה והתערוכה ברשות הרבים במוזיאון תל-אביב.
 
אדר‘ אורי שטרית
 
משמש בתפקיד יו"ר ארגון המהנדסים והאדריכלים ויו"ר המועצה להנדסה ואדריכלות. בשנים 2000-2005 שימש כמהנדס העיר ירושלים והוביל בית היתר להכנתה של תוכנית המתאר החדשה לעיר.
 
אדר‘ תמי הירש
 
אדריכלית וצלמת. מומחית בבנייה ירוקה ובעלת הכשרה בכלכלה אקולוגית. חוקרת נוף וסביבה בעזרת המצלמה. פועלת מזה שנים להטמעת הבנייה הירוקה בישראל. מגישה מבנים לת"י לבנייה ירוקה. בין המייסדים וחברה באגודה הישראלית לכלכלה אקולוגית.
 
מר מוטי קפלן
 
מתכנן. עורך וחבר בהכנתן של תכניות מתאר ותכניות אב ארציות: יערות (תמ"א 22), חופים (תמ"א 13), תכנית האב לישראל בשנות האלפיים (2020) ותכנית המתאר הארצית המשולבת (תמ"א 35).
 
אינג‘ אלכס ויז‘ניצר
 
בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון ובעל רקע ניהולי במגזר הפרטי והממשלתי. מכהן בתפקיד מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ ואחראי על סדרת רפורמות ושינויים משמעותיים בחברה.
 
נימוקי ועדת השופטים
 
פרס דוד עזריאלי לתכנון אורבאני קבע בתקנון שלו את הקריטריונים הבאים:
 
"פרויקטים של סביבה עירונית, שעומדים באמות מידה של מצוינות ואיכות, שיקדמו את רווחת הציבור והקהילה ויתרמו לאיכות החיים וחוויית הסביבה העירונית בישראל. הפרויקט הוא בעל תרומה ייחודית לסביבה ולציבור, פרויקט שהוא ידידותי לסביבה ושומר על איכותה".
 
תכנון אורבאני הוא במהותו פעולה רב דיסציפלינארית, המכוונת לכל חלקי העיר, לכל סוגי הפעילויות שמתקיימות בה ולכל קבוצות האוכלוסייה הגרות או הפועלות בתחומה. הוא מתייחס בצורה כוללנית לכל היבטי החיים - הפיזיים, החברתיים,התרבותיים, הכלכליים והסביבתיים-אקולוגיים. גני הסיפור בעיר חולון הם גנים ציבוריים המפוזרים בלב רוב שכונות העיר, כאשר בכל גן קיימים אחד או יותר פסלים/מתקנים המציגים סיפור ילדים מוכר ואהוב.

הנימוקים להחלטת השופטים היו שפרויקט גני הסיפור מבטא בצורה חדשנית וערכית את אמות המידה המוצגות בתקנון והנו פרויקט הפונה להרבה מתושבי העיר ויכול לשמח את מי שירצה לבלות בהם. זהו פרויקט ייחודי בהיקף עירוני - הגנים מפוזרים בשכונות ברחבי העיר ובכך משרתים הרבה מהאוכלוסייה של העיר. הוא מבטא חזון וחשיבה חדשנית ורעננה והוא חלק מהמהפך בתדמיתה של העיר. הוא מבוסס על שיתוף פעולה בין סופרים, אומנים, מעצבים, אדריכלים ואדריכלי נוף ואנשי אגף גנים ונוף בעירייה.

יש בפרויקט ביטוי לא רק של מקום משחק, כי אם גם של מקום המבטא ערכים של תרבות במישורים שונים ומזמנים שונים. הוא מבטא תהליך מתמשך העתיד להיכנס לשכונות נוספות ואיננו פרויקט חד פעמי של "זבנג וגמרנו". הוא מהווה חלק ממהלך רחב יותר למתג את חולון כעיר הילדים ובכך ממצב את הילדים בראש סדרי העדיפות של העיר, דבר שהוא נדיר בארץ ובעולם. אנחנו מרבים לדבר על "כמה הילדים חשובים לנו", אך כחברה אנחנו לא תמיד מבינים מהם הצרכים של ילדים ומה צריך לעשות כדי לתכנן סביבה המתאימה להם ומיטיבה איתם.הפרויקט הזה הוא דוגמה למה ניתן לעשות. הוא חלק מתהליך חינוכי שהעירייה מקדמת ומנוצל לפעולות חינוכיות של גני הילדים ובתי הספר בעיר. הוא מושך אליו מבקרים מרחבי הארץ, המתפעלים ונהנים מהחידושים שלו. זהו פרויקט צנוע, שלא מבוסס על "SHOW", כי אם על ערכים. בכך הוא ממחיש איך ניתן לתרום לאיכות החיים של הרבה מתושבי העיר באופן תרבותי וחסכוני.

 גן "ציפור הנפש". אמן: דודו גרשטיין

גן "שמוליקיפוד", אמנית: נגה יודקביץ'


גן "חמשת החושים", אמן: יזהר כהן



שפת הסימנים של נעה", אמן: אפי חוג'סטה

 
הפרויקט זוכה פרס עזריאלי  2007:
רובע לב העיר – מרחב עירוני חדש בכרמיאל 

מתחם עירוני אינטנסיבי המשלב מסחר, מגורים, מוסדות ציבור ושטחים ירוקים, ובמרכזו – רחוב באוירה "של פעם", היוצר מקום לבילוי עירוני מהנה ומגדיר מחדש את מושג העירוניות בעיר-שדה.

כמיהה לעירוניות:

עיר משולה לאורגניזם חי: היא זקוקה לזמן על מנת להבשיל, לגבש את זהותה, לבנות את הנרטיב המקומי שלה. בנייתה של עיר חדשה יש מאין, כאקט רצוני של שילטון המעביר אנשים למקום חדש, מקרי, נטול עבר – משאיר פצע גדול בנפשה של אותה עיר שרק הזמן עשוי לרפאו. מאז הקמתה בסתיו 1964 היתה כרמיאל עיר קטנה-יחסית, שהתאפינה בבניה לא צפופה ובאוירה "כפרית" שקטה.
 
בשנות התשעים עבר על העיר תהליך של גידול מואץ: עשרות אלפי תושבים, עולים וותיקים, נקלטו בה; נוצרו ביקושים חזקים לחיי תרבות, למקומות בילוי, לחנויות ייחודיות, ובעצם – התגבשה כמיהה לעירוניות שהיתה מנת חלקם של רבים מהתושבים במקומות מהם באו.

לידתו של פרויקט:

לעתים, אפילו בעיר מתוכננת כמו כרמיאל מתרחשים תהליכים מקריים אשר יוצרים הזדמנות תכנונית. סיפורו של רובע לב העיר הוא סיפור של ניצול הזדמנות כזו. את חוט השידרה של העיר מהווה שד' נשיאי ישראל שהיה אמור במקורו להיות מרכז לינארי אך רק מעט ממנו בוצע ולא צלח.
 
במפגש בין רחוב קק"ל ושד' נשיאי ישראל היה בהקמה קניון גדול ומעליו מבנה מגורים. כ-150 מ' ממערב לו תוכננה הקמתו של בית העיריה – בצמוד למפגש עם ציר הפארקים של העיר. בין הקניון לעיריה נותר תא שטח ריק בגודל 250X200 מ' שבמרכזו עובר רחוב קק"ל; במרחב הזה נועדו על פי התוכנית שבתוקף להיבנות מגדלי מגורים, בית דיור מוגן ובית אבות, אשר התיחסו לרחוב קק"ל כציר תנועה בלבד – ככביש. הכמיהה לעירוניות הולידה בעיריה את ההחלטה לשנות את התכנון לטובת רחוב עירוני אינטנסיבי המשלב מסחר ומגורים, דמוי דיזנגוף בת"א' או הנביאים בחיפה בימיהם הטובים.
 
הצופן הגנטי של רחוב עירוני ראשי:

התכנון ניסה לזקק את הצופן הגנטי של רחוב כזה: הרחוב המלווה משני צידיו בחזיתות מסחריות. לאורך החזיתות – ארקדה מקורה בעומק 5 מ'. עומק הרחוב משתנה מדי פעם בשל הוספת רחבות עמוקות יותר ומפולסות – מה שנועד לעודד בתי קפה ומסעדות לנצל את המרחב הפתוח הצמוד להן. בין דפנות החנויות משתרע מרחב מרוצף, נטול אבני שפה והפרשי גובה, המעניק לתנועת הולכי רגל מעמד זהה לזה של מכוניות.
 
כלי רכב והולכי רגל נעים במרחב בתנועה של חיפוש, טיול, חניה ואפילו "ראווה", בקצב הנגזר מ"אקלים" המקום ומבלי שמערך התנועה העירוני יפגע. לכך ידאגו הרחובות ההיקפיים. להולכי הרגל הוגדר מרחב בטוח ע"י ערוגות פרחים  ועמודוני אבן. למרות שהרחוב משופע (כ-6%) ניתן לנוע בו ללא מדרגות והתנועה לאורך החנויות רציפה ונוחה. שורות של עצי רחוב, ערוגות וספסלים יוצרים תחושה של שדרה ומעודדים ישיבה בסמוך לחנויות ולבתי הקפה. הכניסה אל הרחוב מודגשת ע"י פיאצות קטנות, חווית הטיול מועצמת ע"י משיכת החזית המסחרית אל רח' נשיאי ישראל לשני הכיוונים. תאורה מתאימה יוצרת תחושה של אינטנסיביות ונוכחות גם בחשכה וכך גם השילוט המוקפד שמתבסס על אותיות ניאון צבעוניות.
 
מעל לקומות המסחריות נבנו חמש קומות מגורים שצידם האחד צופה אל הרחוב והשני – אל חלל ירוק ושקט, פנים המבנן. תושבים וסוחרים חונים בתוך מבנן המגורים. מבקרי הרחוב – ברחוב עצמו ובריכוזים סמוכים, ובכללם בחניון בית העיריה הפנוי אחה"צ. 
 
העיצוב:
 
במסגרת תהליך תכנון התב"ע הוכן למקום בינוי מפורט ביותר, תוכנית פיתוח ותוכנית תנועה שהתבססה על מודל תנועה עירוני. מודל זה נועד לוודא שהפיכת הרחוב למועט-תנועה לא תיצור בעיה. עיצוב המבנים שאב השראה מהסגנון הבינלאומי המדגיש את האופקי והשקט והמאפשר מרפסות ארוכות הפונות אל הרחוב. גגות החנויות משמשות כמרפסות-גן למגורים שמעל ומאפשרות שילוב מבוקר של מגורים ומסחר בכפיפה אחת.
 
תחומי מקצוע ייחודיים:
 
בעת הכנת התב"ע למתחם ובעת תכנון הבינוי המפורט נעשה שימוש במספר תחומי מקצוע יחודיים:
דו"ח אקלימי: השדרה נמצאת על ציר רוח צפון מערבית אשר עלולה הייתה לגרום לתנאי אי נוחות דווקא במישור הולכי הרגל . דו"ח אקלימי מצא כי בתכנון נכון של הסטוין, גגו מרסן את תנועת הרוח. ההמלצות יושמו בתיכנון המפורט.
 
מודל תנועה: השדרה הייתה במקור עורק תנועה ראשי המקשר את מרכז העיר לכניסה ממערב.
ההחלטה להאט בה את התנועה הסתמכה על קיומם של רחובות מקבילים – פורקי לחץ, והיא נבדקה במודל תנועה כלל–עירוני.
 
שימושי קרקע מעורבים: התוכנית הייתה מהמבשרות הראשנות בישראל של המגמה לחזרה לשימושי קרקע מעורבים – מסחר, בילוי ומגורים. נעשה מאמץ למנוע מטרדים הדדיים ע"י הפרדה מוחלטת בין אזורי החנייה והשירות של המגורים והמסחר וכן מיסוך רעשים מאזורי הבילוי על ידי גג הסטוין המשמש כמרפסת המגורים מעל. כמו כן שולבו לראשונה תנועות כלי-רכב והולכי רגל במישור אחד ללא אבני שפה; הפרדה נעשתה רק ע"י עמודונים וערוגות. התוצאה -  מרחב ידידותי ונגיש ומתן עדיפות לתנועות חוצות של הולכי הרגל.
 
הליווי התכנוני הצמוד:
 
לאחר שפורסם המכרז לשווק המגרשים במרחב קק"ל, זכו בו חמש חברות יזמיות. משרד הבינוי והשיכון ועירית כרמיאל הובילו תהליך ליווי ששילב צוותי תכנון של היזמים והוא נועד לוודא כי רוח הבינוי בתב"ע תישמר בתכנון המפורט. העיריה דאגה גם להכנת שילוט רחוב שכלל לוגו יחודי למקום ותוכנית עיצוב לתאורה. התהליך נועד ליצור מרחב מפותח ומוגן ככל הניתן ולמתג את הרחוב כמוצר מועדף בתודעת התושבים והמבקרים בעיר.
 
עסקו במלאכה: 
 
מימון תב"ע, שיווק המתחמים, ליווי תכנון ופקוח – משרד הבינוי והשיכון, מחוז הגליל.
 
צוות תכנון תב"ע (1997-2000):
 
אדר' ויטלי סוויצ'ינסקי, אדר' פליקס קוביאר - טל-אל אדריכלים,
רותי פרידלנדר - אדריכלית נוף, שמואל קרני – יועץ תנועה, דן שרון – תכנון תאורה
 
ועדת השופטים בתחרות 2007:
 
פרופ' אברהם וכמן, יו"ר
אדר' סופיה אלדור
אדר' אורנה אנג'ל
טומס מ. לייטרסדורף
פרופ' זאב צחור
פרופ' יוסף שביד
  

כרמיאל

כרמיאל
       
 זוכה פרס עזריאלי 2006:

המושבה הגרמנית - שיקום ופיתוח הציר ההיסטורי, שד' בן גוריון, חיפה
הפרס הוענק לצוות האדריכלים דפנה גרינשטיין וד"ר גיל הר-גיל

המושבה הגרמנית בחיפה 

תיאור הפרויקט

המושבה הגרמנית בחיפה הוקמה באמצע המאה ה- 19 ע"י קבוצה של מתיישבים טמפלרים. שדרות הכרמל, לימים שד' בן גוריון, היוו את הציר ההיסטורי המרכזי של המושבה הגרמנית והפכו גם לסמלה של חיפה. המבנה האורבאני של המושבה הגרמנית, התבסס על שדרה מרכזית רחבה ה"פוגשת" בקצה הצפוני שלה את חוף הים ובקצה הדרומי נושקת לרגלי הר הכרמל. הציר המרכזי של המושבה הגרמנית נשא אופי עיצובי פורמאלי עם שדרות עצים ושימש כמקום המפגש וככיכר העיר. התפיסה האדריכלית של פרויקט השיקום, התייחסה ברגישות למורשת היסטורית, במטרה ליצור שילוב ומיזוג בין הקונטקסט והאקלים המקומיים, לבין התרבות והתפיסה האורבאנית של המתיישבים הטמפלרים.
 
הפרטים והחומרים המרכיבים את הרחוב שאובים מהפרטים ההיסטוריים עם התאמה לצרכים עכשוויים. פיתוח ושיקום הציר ההיסטורי של המושבה הגרמנית, מנמל הנוסעים בצפון ועד לגני הבהאים בדרום, הפיחו רוח חיים באחד האזורים הייחודיים של העיר חיפה. השיקום של שד' בן גוריון התבסס על התפיסה המקורית, ויצר שדרה פורמאלית רחבה, המאפשרת מבט ארוך ופתוח לים ולהר הכרמל, עם מיסעה מרכזית מינימאלית לרכב ומרחב גדול לפעילות ציבורית ולהולכי רגל. בחזיתות הבניינים ההיסטוריים פותחו "חצרות פעילות" מפולסות, המתקשרות להמשך השדרה במדרגות. החצרות מוגדרות ע"י קיר אבן המאזכר את פרטי הגדרות המקוריים ומלכד בתוכו את מירב האלמנטים של ריהוט הרחוב כמו תאורה, מושבים ושדרת עצי המגנוליה.
 
בין המבנים ובפינות הרחובות מוקמו "גנים" המזכירים את גני הבוסתן ההיסטוריים החבויים. בהמשך להצלחת פרויקט שיקום שד' בן גוריון תוכננו ובוצעו מספר פרויקטים העוסקים בהעמקת המרחב העירוני המשוקם מהציר הראשי ללב המושבה ההיסטורית, וביניהם כיכר עירונית בחזית בניין מכללת ויצו לעיצוב ואמנות (שהעתיק את משכנו למושבה) ומסלול המקשר את שד' בן גוריון לואדי ניסנאס תוך חשיפת המבקרים למבנים וגנים ערכיים קיימים (גן הבהאים וגני כנסיות). המסלול כולל סמטאות להולכי רגל, גנים ורחבות. בתכנון ובעיצוב כיכר ויצו, שהיא הכיכר הציבורית הגדולה באזור, בא לידי ביטוי "המפגש" הרעיוני בין המרקם העירוני ההיסטורי המשוקם של המושבה הגרמנית ושד' בן גוריון לבין הרוח העכשווית הנושבת מהפעילות האומנותית המתרחשת במכללה, ומהעיצוב האדריכלי של המבנה.
 
נימוקי ועדת השופטים

פרוייקט "המושבה הגרמנית" בחיפה הוא דוגמא ומופת לשיקום אורבאני של מתחם הסטורי. השכונה נבנתה בדגם ליניארי משני צדי רחוב ראשי, שלימים הפך להיות "שד' בן גוריון". המבנים שנבנו משני צדי הרחוב הראשי בנויים בסגנון מסורתי המאפיין את המחצית השנייה של המאה ה-19 וחלקם עטופים במכלולי גדרות וצמחיה. ברבות הימים הדרדר מצבה הפיזי של השכונה ובתיה הפכו למחסנים, לדירות עוני וחלקם אף נותר ריק וחסר שימוש. אולם המודעות ההיסטורית של חוקרי ארץ ישראל לדורותיהם מנעה את הריסתה המלאה של השכונה. שיקום "המושבה הגרמנית" והפיכתה לאתר פעיל ומושך לאוכלוסיית העיר ולמבקריה הוא פרי יוזמה של עיריית חיפה על כל שלוחותיה, אליה הצטרפו החברה הממשלתית לתיירות ומינהל מקרקעי ישראל.
 
הצעד המכריע בשיקום "המושבה הגרמנית" היה פיתוח המרחב הציבורי ב"שד' בן גוריון". הצוות של האדריכלים דפנה גרינשטיין וד"ר גיל הר-גיל זכה בשנת 1994 בתחרות מוזמנת לתכנון המרחב הציבורי הפתוח בשד' בן גוריון. הצוות הוביל את קבוצת היועצים הרב-תחומית שעסקה בתכנון מפורט של הציר על פי עקרונות התוכנית אשר זכתה בתחרות. ביצוע פרויקט השיקום הראשי של "המושבה הגרמנית" הסתיים בשנת 1999 ומאז ועד היום הוא מהווה מקור השראה המכוון את שיקום "המושבה הגרמנית" כולה.
 
במקביל לשיקום הציר הראשי, הוכנה תכנית-שלד לכל מיתחם "המושבה הגרמנית" אשר ממנה נגזרו תוכניות מפורטות. צוות האדריכלים גרינשטיין וד"ר הר-גיל שמשו כיועצי הנוף הן בתוכניות השלד והן בכל התבעו"ת. בתוקף תפקידם זה היתה להם השפעה מכרעת בעיצוב מערכת השטחים הפתוחים במיתחם "המושבה הגרמנית" ובשימור קפדני של ערכי המורשת של הנוף ההיסטורי של המושבה. בנוסף לכל אלה היה צוות האדריכלים מעורב בפיתוח המרחב העירוני בכל חלקי המושבה ההיסטורית. במסגרת זו תוכננה ונבנתה כיכר עירונית בחזית המזרחית של מכללת ויצו לאומנויות ומסלולים מעוצבים היטב של סמטאות הולכי רגל המקשרים את שד' בן גוריון לשכונת ואדי ניסנאס.
 
לימוד תרומתם התכנונית המובהקת של דפנה גרינשטיין וד"ר גיל הר-גיל לתכנון ושיקום השכונה הביא את צוות השופטים למסקנה הברורה שהם ראויים לקבלת פרס עזריאלי לתכנון אורבאני לשנת 2006 וזאת על גישתם ורגישותם לתכנון המרחב הציבורי הפתוח כאמצעי חשוב בתכנון אורבני ובפרט - תרומתם המיוחדת בשימור נוף עירוני היסטורי תוך שמירת קנה מידה אנושי ואטרקטיבי בתהליך השימור והפיתוח. כמו כן, ברצוננו להדגיש את חשיבות שיקום "המושבה הגרמנית" כציר חיבור ופעילות בין שני מוקדי-פעילות ראשיים בעיר חיפה:  אזור הנמל מצפון והגנים הבהאים במורד הכרמל מדרום. להערכתנו, שיקום "המושבה הגרמנית" מהווה מנוף להחייאה ובינוי מחודש של מרחב העיר התחתית כולה.
 
העדות המכרעת להצלחת התכנון והחייאת מתחם היסטורי היא בהפיכתה של "המושבה הגרמנית" למוקד משיכה ראשי לאוכלוסיית העיר ולמבקרים בה, מוקד תוסס, פעיל ומלא שמחת חיים והנאה וכל זאת תוך תשומת-לב מירבית לשמירת ערכי המורשת ההיסטורית וערכי איכות של נופים אורבאניים ושטחים פתוחים במרחב העירוני. ועדת השופטים מבקשת לציין את חלקה המכריע של עיריית חיפה בייזום הפרוייקט ובגיבוש החזון העירוני של שיקום היסטורי ואת חלקם של החברה הממשלתית לתיירות, מינהל מקרקעי ישראל והחברה הכלכלית לחיפה בהוצאתו של החזון מן הכח אל הפועל, תוך גילוי דבקות במטרה, התמדה בביצוע ורגישות רבה בפתרון בעיות רבות בתהליך המימוש.
 
ועדת השופטים:
 
פרופ' אריה שחר (ז"ל), יו"ר 
אדר' סופיה אלדור 
פרופ' אברהם וכמן
פרופ' יגאל צמיר 
מר הלל שוקן
 
אורח הכבוד בטקס סיום התחרות: מר שמעון פרס

מרצה אורח בטקס - פרופ' פיטר קוק: נולד באנגליה ב-1936. בוגר מכללת בורנמוט' לאמנות, וחבר אגודת הארכיטקטים של לונדון. מהדמויות הצבעוניות הבולטות בעולם האדריכלות הבינלאומית. מחנך-פדגוג אקדמי חשוב ומבקר, פרופסור אורח בכ-70 מוסדות אקדמיים החשובים בעולם, ביניהם MIT, הארווארד, UCLA, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטאות טוקיו, מוסקבה, מדריד וגם חיפה. מחברם של 10 ספרים ומאות מאמרים. ב-1990 נבחר לעמוד בראש ביה"ס ה'ברטלט' - מוסד מוביל לארכיטקטורה, הידוע כמקום של התנסות ומחשבה יצירתית. דרכו מאופיינת בדחף לחיפוש צורות חדשות המוגדרות ע"י טכנולוגיות חדשניות בהסתכלות דרך אורח וצורות חיים חדשניות.
 
ב-1961 הקים את קבוצת "ארכיגרם" שהעבירה מסר בהול, קריאה לדור חדש לקום, והמשיכה ברצף של תערוכות, פרסומים וסינתזות פרובוקטיביות תוך שימוש בכל מדיום אפשרי. הקבוצה האוונגרדית פעלה עד 4197, והשפיעה על דור שלם של ארכיטקטים ומתכנני ערים. היא לא בנתה, אבל היוותה השראה לחקירת הדרך לחשיבה על ארכיטקטורה ובדיקה של גבולות ההמצאה והחדשנות, תוך מתן מענה לצורות החיים של בני אנוש.  היא אף יצרה מילון אינטלקטואלי וויזואלי [Plug-in City, Instant City]. המפורסמת בעבודותיו -  המוזיאון לאמנות ומולטימדיה בעיר גראץ באוסטריה אותו תכנן. כינויו  'חייזר ידידותי', או 'קופסא שחורה של קסמים'.
 

זוכה פרס עזריאלי 2005:
פרויקט קרית הממשלה המחוזית בבאר-שבע
הפרס הוענק לרות להב, טוני ריג, פרופ' לן וורשאו - אדריכלים ומתכנני ערים

תאור הפרויקט

הקריה נועדה להעניק לעיר באר-שבע מרכז אזרחי, ולאזרחיה מרכז ממשלתי. מטרתה - לתרום לרווחת התושבים ביצירת נגישות גבוהה של השירותים שמגישים כשלושים משרדי ממשלה שונים ע"י ריכוזם במקום אחד. משמעות הדבר - גיבוש אופייה האורבאני של באר-שבע, שתוכננה כמקבץ של שכונות, ללא מרכז מובהק, והפיכתה לעיר מטרופולינית של הדרום כולו. בתכנון הסביבתי נכלל מדרחוב המוליך מתחנת הרכבת החדשה דרך קריית הממשלה ובית המשפט ועד לבניין העירייה.
 
תושבי הדרום זקוקים לא רק לשירותים ספציפיים, הם זקוקים גם לחיי עיר עשירים ואינטנסיביים. לכן הקריה - באופייה, בתנועת האנשים המתוכננת בה ובהתייחסותה האורבאנית אל סביבתה - אמורה לתת ביטוי ארכיטקטוני גם לנוכחות הממשלה בחייו של האזרח בבאר-שבע, וגם לנוכחות של מרכז עירוני פעיל בחייו של תושב באר-שבע.
 
המבנה מורכב מסדרה של חמישה בנייני משרדים לאורך הציר האזרחי החדש של באר-שבע, המחוברים ביניהם באמצעות רחוב פנימי ורחוב חיצוני - ארקדה מקורה וככר. הרחוב הפנימי מהווה את "השדרה" החברתית והייצוגית של הבניין. השדרה הפנימית פונה אל סדרת חללים מרכזיים - אטריום המוארים ע"י מערך קירות "קסקדה" ותאורה עילית מלווה. הקרוי הוא גג גלי - "גג הדרקון" - היוצר רצף תנועת הולכי רגל ליניארי במקביל לרחוב החיצוני.
 
הרחוב החיצוני משלב ארקדה מסחרית בחזית הבניין הפונה למדרחוב המקשר בית תחנת הרכבת החדשה במרכז העיר לקרית הממשלה, היכל המשפט ובנייני המשרדים והמסחר ועד לכיכר עיריית באר-שבע. כך נוצר הציר האזרחי החדש של העיר. זהו ניסיון ליצור אדריכלות שמשדרת בעת ובעונה אחת את הסתירות התרבותיות הקיימות במקומותינו, עכשוויות אך לא ארעיות, אדריכלות בקונטקסט שלוב המתוכננת כעיר מודרנית הנסמכת על עיר עתיקה, מסר של דינאמיות ממסדית עם סטאטוס ציבורי ומכובד לקרית ממשלה. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות והיי-טק עם אלמנטים מקומיים והיסטוריים משדרים אקזוטיקה עם רציונליות.
 
נימוקי ועדת השופטים
 
הפרויקט, המאופיין ברמת ביצוע גבוהה, יצר מרכז עירוני לעסקים ושירותים, קשר אורגאני עם מערכת התחבורה הציבורית וככר התכנסות ציבורית. הוא מהווה מעין קשר המחבר בין הפרטי והציבורי ומשמש כמוקד למפגש חי של חתך מגוון של הציבור הנזקק לשירותי הממשל, הן מחוצה למערך המבנים והן בתוכם. המתכננים השכילו שלא לקבע את האוריינטציה של צפון-דרום בעזרת מערכת מעברים בין הבניינים ויצירת ציר תנועה לתחנת הרכבת ולבניני המגורים באזור, ועל ידי כך להעניק תחושה של מרכז אורבאני דינאמי ופעיל, עם תנועה של ציבור רחב מכל הכיוונים, המתפקד בהצלחה, ומזוהה על ידי הציבור - מעצם עיצובו - כמוקד השירותים הממשלתיים בעיר. במקום מתקיימת פעילות מתמשכת פתוחה לציבור הרחב.
 
הפרויקט היווה קטליזאטור לשינוי אורבאני בבאר-שבע, ומצליח ליישם את התפישה והעקרונות של מדיניות פיתוח מטרופוליני נאורה, המשתמשת בפרויקטים כמו זה שבבאר-שבע כבסיס לשינוי אורבאני חיובי. יש לשער שעם הזמן ימשוך המקום גם פונקציות של המגזר הפרטי ולא רק הממשלתי.
 
מעבר לכל אלו, מייצג הפרויקט אמירה חברתית ומסר אורבאני. הממסד השוכן בו שזור בחיי העיר ומשתלב אורגאנית במרקם העירוני. מתכנני ומבצעי הפרויקט הצליחו לא רק להשיג את המטרות התפקודיות המיידיות אלא גם ליצור אתר אורבאני המתאפיין בתחושה אנושית מובהקת וביצירת ערך מוסף חשוב: פתיחת ערוצי קשר בין הממסד לציבור מעבר לאלו הנובעים מתפקידי המבנה כלשעצמו.
 
ועדת השופטים:
 

פרופ' מרדכי שכטר, יו"ר
פרופ' יגאל צמיר
אדר' דינה רצ'בסקי
ד"ר מרטין וייל
פרופ' משה מרגלית
 
אורח הכבוד בטקס סיום התחרות: שר התעשיה והמסחר (דאז), מר אהוד אולמרט
 
מרצה אורח בטקס - אדר' סנטיאגו קאלאטראבה: נולד ב-1951 בולנסיה, ספרד, למשפחה שנמנתה בימי הביניים על מסדר האבירים. אדריכל ומהנדס בעל סגנון ייחודי הבונה בניינים ציבוריים וגשרים תלויים ברחבי העולם. בוגר בית הספר הגבוה לאדריכלות בולנסיה ובעל תואר מהנדס מהמוסד הפדרלי לטכנולוגיה בציריך. את תואר הדוקטורט שלו קיבל ב-1979. משרדיו ממוקמים בציריך, שם הוא מתגורר, וכן בפאריס ובולנסיה. קאלאטראבה משלב בעבודותיו ידע הנדסי רב עם כישרון אדריכלי ייחודי ליצירת מבנים קלים ואסתטיים בהשראת עולם החי והצומח.
 
שמו התפרסם במיוחד לאחר בניית גשר "באץ' דה רודה" בברצלונה לקראת המשחקים האולימפיים בעיר. סגנונו המיוחד של קאלאטראבה קל לזיהוי במבט ראשון, ומתאפיין בצבע לבן, שימוש נרחב בכבלים, קשתות, קורות וזכוכית ליצירת אפקט "שקוף" וצורות אורגניות. המבנים שלו מזכירים לעתים קרובות צורות מעולם הטבע כמו עצים או ציפורים. קאלאטראבה עטור פרסים ומדליות ע"י פורומים ומוסדות יוקרתיים בלונדון, טורונטו, דאבוס, ברצלונה, פאריס, דאלאס, ועוד.
 
מהפרויקטים המפורסמים ביותר שלו: תחנת הרכבת בציריך,שדה התעופה בבילבאו, גשר אלמידה בוולנסיה, גשר אירופה באורליאנס (צרפת), הרחבת המוזיאון במילווקי, גשר ג'יימס ג'ויס בדאבלין, אודיטוריום טנריף באיים הקנאריים, שלושה גשרים מעל הופדוורט בהולנד, גשר בוונציה, ברדינג - קליפורניה, האיצטדיון האולימפי באתונה, ועוד. בישראל עיצב קאלאטראבה גשר להולכי-רגל בפתח תקווה וכן את גשר המיתרים הנבנה בירושלים במסגרת פרויקט הרכבת הקלה.

זוכה פרס עזריאלי 2003:
פרויקט לב העיר כפר סבא - מתחם מגורים ומסחר
הפרס הוענק לעיריית כפר סבא ולמשה צור אדריכלים בוני ערים בע"מ

תאור הפרויקט
 
הפרויקט ממוקם בלב העיר כפר סבא. ייחודו הוא ב"השתלה" מוצלחת של "איבר" חדש בעיר, המתפקד כאילו גדל באופן טבעי עם סביבתו הבנויה. בפרויקט מוסדות ציבור, שטחי מסחר ומגורים סביב ככר עירונית ולאורך דפנות הרחובות. האזור מרכזי ביותר, ממוקם על הרחוב הראשי של העיר, בקרבה למוסדות ציבור ולבית העירייה העתידי, ונתון בתוך רקמה עירונית בנויה. העירייה, באמצעות צוות תכנון שהוביל אדריכל יהודה קולודני, הכינה תכנית בנין ערים שקבעה את עקרונות תכנון המתחם בהתייחס לחשיבותו ולמיקומו המרכזי. היזם, ע"י אדריכל משה צור, הכין תכנית בינוי המהווה יישום של תכנית בנין ערים - מחד, ופיתוחה לשפה אדריכלית חדשנית המתחברת אורגנית לרקמה העירונית הקיימת - מאידך. הקשורים לפרויקט כולם חברו יחדיו למהלך תכנון עיר רב-תחומי שהניב פרויקט חשוב ומרכזי במצוינות תכנונית.
 
נימוקי צוות השופטים
 
הפרויקט מייצג מודל לפיתוח מרכז עירוני הכולל שימושי קרקע מעורבים למוסדות ציבור, שטחי מסחר, מגורים, וכן חללים עירוניים, כיכרות, רחובות וצירים להולכי רגל, בעלי פרופורציות, קנה מידה אנושי, אופי ושפה אדריכלית ייחודית. הפרויקט מעניק יתרון לצירי הליכה מותאמים להולכי רגל תוך ניצול הטופוגרפיה הקיימת לצורך שזירת הפרויקט להתחברות במישורים אופקיים אל הרחובות הגובלים. בכך בא לידי ביטוי הולם המוטו שטבע ראש צוות תכנית בנין ערים, אדר' יוסף קולודני, בהרצאה שנשא ביום עיון של המועצה לישראל יפה ב-1996, "כפר סבא -עיר מסבירת-פנים להולכי רגל".
 
בפרויקט באו לידי ביטוי תכנון בינוי ערים משולב עם תכנון מפורט, תוך היצמדות ומתן עדיפות לעקרונות התכנון העירוני על פני התכנון המפורט. פיתוח הפרויקט ויישומו נשארו נאמנים לעקרונות התכנון שנקבעו ומעידים על איכות התכנון העירוני. יחד הם הניבו מתחם איכותי ומצוינות בבינוי ובעיצוב העירוני. הפרויקט משתלב אורגנית ברקמה העירונית הקיימת, התחברות המיושמת בפיתוחים ייחודיים בתחום תכנון ערים חדשני. 
 
הפרויקט מייצג ניסיון ייחודי ראשון בישראל לפיתוח שטחי מסחר עכשוויים בהיקף גדול במתכונת עירונית פתוחה התורמת לאיכות החללים הציבוריים, הרחוב והכיכר, ולהעשרת הפעילות העירונית בהם. הפרויקט מצביע על שימוש נבון ביצירת שמושי קרקע מעורבים התואמים מרכז עיר ומבטיחים פעילות מגוונת לאורך היממה, תוך הפרדת השימוש בבניין בין יחידות המגורים ושטחי המסחר ומניעת הפרעה הדדית שלהם.
 
מבחינה אדריכלית, ראוי להצביע על מספר אלמנטים מעניינים וייחודיים התורמים לאיכות הכוללת של הפרויקט: פיתוח רכיבי בניין האופייניים לרחובות הראשיים של כפר סבא אך הם בעלי אופי עיצוב ועיבוד אדריכלי ייחודי למתחם, ויצירת שפה עיצובית מקומית; יצירת חללים עירוניים בקנה מידה אנושי ונעים; פיתוח קולונדות בדופן המסחרית של הרחוב המאפשרות הליכה מוצללת, ויוצרות שפה עיצובית ייחודית המשתלבת בשפת המרקם העירוני הקיים; פיתוח מערכת צירים נוחה ומישורית להולכי רגל השוזרת את שמושי הקרקע בפרויקט ברקמה העירונית הסובבת אותו; פיתוח מערכת חללים עירוניים בעלי איכות ומצוינות עיצובית המעשירה את הסביבה והרקמה האורבאנית, ועוד. 
 
ועדת השופטים:
 
פרופ' מרדכי שכטר, יו"ר 
פרופ' אריה שחר
פרופ' רחל אלתרמן
ד"ר מרטין וייל
אדריכל יוסי פרחי
 
אורח הכבוד בטקס סיום התחרות: שר הפנים (דאז) מר אברהם פורז
 
מרצים אורחים בטקס: אדר' דינה רצ'בסקי ואדר' משה ספדיה.

אדר' דינה רצ'בסקי - ילידת פתח-תקוה, נינתו של יואל משה סלומון, ממייסדי המקום בסוף המאה ה-19. סיימה בהצטיינות הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון ובעלת תואר שני במדיניות ציבורית של אוניברסיטת ת"א. בעלת ניסיון עשיר בכל מערכות התכנון במגזר הפרטי והציבורי ובמיוחד במדיניות תכנון לאומי וארצי. מנהלת מינהל התכנון ומ"מ יו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבניה בשנים   2002-1995 עת פרשה לגמלאות. מ-2003 - יו"ר "העמותה לקידום התכנון והבניה בישראל - ארגון הגג" וחברת הועד המנהל של מכון ירושלים. חברה ומרצה בהנהלות ארגוני תכנון בינלאומיים: סגן-נשיא ISOCARP (1994-1998), חברת הנהלת IFHP (1998-2006), יזמה וארחה כנסים מטעמם בישראל. נושאת אות אביר איכות השלטון 2003 ואות יקיר התכנון 2004.
 
משה ספדיה - אדריכל ישראלי-קנדי בעל שם עולמי. ספדיה נולד בחיפה ב-1938 ולמד באוניברסיטת מונטריאול. עבד אצל האדריכל הנודע לואיס קאן ובפרסומו הגדול הראשון זכה לאחר בניית HABITAT 67 במסגרת "אקספו 1967" במונטריאול. ספדיה תכנן פרויקטים רבים בארץ ובעולם והוא עוסק בכך גם כיום. בין הבולטים שבהם: HEBREW UNION VOLLEGE  ירושלים, העיר מודיעין, נתב"ג 2000 (טרמינל 3), מוזיאון יד ושם החדש - ירושלים, מתחם ממילא - ירושלים.
המועצה לישראל יפה שד' רוקח 80 ת.ד 53250 תל אביב 61532 03-6423111      
  עמוד הבית | אודות | מפת האתר | צור קשר | פייסבוק  

המועצה לישראל יפה - חלוצת עיצוב הסביבה, מובילה את טיפוח סביבת החיים בישראל,
ומשפיעה בחינוך ובמעשה על עיצוב המודעות לערכי סביבה ויופי חזותי.

בניית אתרים CDTech
נקודה - שיווק באינטרנט