לפי סקר שערכנו, 70% מהציבור אינו יודע לאן זורמים המים שיורדים באסלה: שליש סבור שכלל מי הביוב עדין מוזרמים ישירות לים ולנחלים, 22% מאמינים שהמים מגיעים לביוב העירוני אבל לא יודעים מה זה אומר ול-16% אין כל מושג מה עולה בגורלם של מי הביוב. אבל מסתבר שלמי השפכים יש תפקיד לא מבוטל במערך המים של ישראל.
ישראל היא המדינה המובילה בעולם בשימוש במי קולחים או מי שפכים מטוהרים:
- 92% ממי השפכים של מדינת ישראל מושבים ו-75% מהם מופנים לחקלאות
- 70% ממי ההשקיה המגיעים לגידולי הנגב הם מים שטופלו כאן במפעל השפד"ן.
- המדינה הבאה אחרינו היא ספרד המשיבה רק 20% מים.
מכאן החשיבות הלאומית בשמירת איכות השפכים. במיוחד אלו המגיעים מהתעשייה - למה?
אמנם צריכת המים המופנית לתעשייה היא רק 6% מסך צריכת המים בישראל, ובאופן ממוצע מהווים שפכי התעשייה רק 6.5% מסך השפכים הגולמיים המגיעים למכוני הטיהור, אבל פוטנציאל הזיהום שלהם גבוה הרבה יותר. למשל על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה:
§ שפכים לא מטופלים של מפעל לציפוי מתכות אחד עלולים להכיל מתכות כבדות עם פוטנציאל לזיהום מי שתייה בכמות המספיקה לתצרוכת שנתית של עיר קטנה בישראל, ולגרום לזיהום קרקע.
§ שפכים של מפעל מזון אחד עלולים לכלול עומס אורגני בכמות השווה לזו הנפלטת מעיר שבה 100,000 תושבים, ולהביא להמלחה ניכרת של השפכים העירוניים.
§ שפכים של מצבעת טקסטיל אחת עלולים להביא לעלייה בשיעור של כ־20% בריכוז הכלורידים והנתרן בשפכים של עיר בינונית בישראל.
השפכים מהשפד"ן - מפעל טיהור השפכים הגדול במזרח התיכון, מטופלים ומושבים לרמה של מי שתיה. לכן יש לדאוג שהשפכים המגיעים אליו יהיו ברי טיפול. בשנת 2011 נקבעו כללים המגדירים את הרמות והעומסים המאפשרות טיפול במכוני טיהור שפכים וכל חריגה מרמת הריכוז המותרת גוררת עיכוב בטיפול או תקלות אשר אינם מאפשרים לטפל במים כראוי. החריגות באות לידי ביטוי במחיר שבסופו של דבר משלמים אנחנו האזרחים. לא רק בכסף, זה עלול לעלות לנו גם בבריאות.
הזרמה של שפכים באיכות ירודה למערכת הביוב גורמת לנזקים תברואתיים וכספיים – הן בשל פגיעה בתשתיות (צינורות) והאלמנטים השונים על גבי קווי ההולכה (משאבות למשל) והן בשל עלות המשאבים הנדרשים לצורך תהליך הטיהור המיוחד של שפכים בעיתיים. כששפכים חריגים מגיעים למתקן הטיפול עלולות להיגרם שתי סכנות מידיות:
1. האחת, קריסה של הטיפול הביולוגי שגורמת להפסקת עבודה ממושכת (משך הזמן הנדרש להשבה לקדמות לאחר קריסה שכזאת הינו כחודש ימים);
2. והשנייה, ירידה ואף אי ייצור של קולחים ובוצה ברמה מספקת להשבה לחקלאות.
ההשלכות מכך הם רבות וכבדות:
§ נזק בריאותי וסביבתי ישיר הנגרם מחדירה וזיהום של מי תהום לדוגמא;
§ הפסדים כספיים גבוהים לחקלאים שהינם הצרכנים הישירים של תוצרים אלו;
§ ועליה ביוקר המחיה לתושבי המדינה אשר משלמים את עלויות השימוש במים שפירים כפתרון לקולחים בלתי שמישים. (מי קולחים עולים 1/3 ממים מותפלים)
אז כללים יש ואכיפה גם יש. ובכל זאת עדין נמצאים הרבה יותר מידי מזהמים בשפכי התעשייה המגיעים למכון הטיהור.
מבחן המציאות מראה שחקיקה בלבד, על אף האיום שבה, אינה מספיקה וללא בסיס הסברתי התוצאות לא מספקות. וכאן אנחנו נכנסים לתמונה - המועצה לישראל יפה, עמותה סביבתית העוסקת בחינוך והסברה בנושאים של סביבה וקיימות, פועלת מתוך תפיסת עולם שניתן להשיג תוצאות דרך גישה חיובית. בחרנו לפעול על דרך החיוב לכן הפעילות שלנו –
מלמדת, מקדמת, מעודדת, משפרת, מטפחת ומעצימה. בכלל - מחקרים מראים כי לחיזוקים חיובים יש השפעה עמוקה וארוכת טווח יותר על שינוי התנהגות.
מטרת התוכנית "משחור לירוק" היא להשיג שיפור באיכות השפכים המוזרמים ממפעלי תעשייה באמצעות מערך הסברה ישיר, מממוקד לאותם מפעלים הראויים לתשומת לב פרטנית. אנחנו מאמינים שהגברת המודעות ע"י הסברה והנגשת פתרונות ישימים למפעלים תצמצמם את הצורך בקנסות ובהפעלת מערך משפטי מאיים ותיצור מחוייבות ומעורבות עמוקות יותר לפסולת – המוצקה והנוזלית, היוצאת מהמפעל.
התוכנית "משחור לירוק" כוללת שני חלקים – הדוח השנתי ומערך ההדרכה.
כדי לבסס את מערך ההדרכה וליצור שקיפות, אנחנו מוציאים בכל שנה דוח המבוסס על נתוני דגימות השפכים המבוצעים על מפעלים הנמצאים תחת ניטור = שהינם לרוב מפעלים בעלי פוטנציאל זיהום גבוה.
השנה זו השנה הרביעית בה יוצא הדוח. כדי ליצור מנגנון הערכה פשוט ובר השוואה ללא יותר מידי נתונים כימיים ומדעיים, יצרנו את מדד איגודן המציג סולם ציונים לדרגת הזיהום בשפכים להם אחראיים המפעלים. לכל מפעל ניתן ניקוד פרטני בהסתמך על הנתונים שנדגמו ממנו, אשר חושב בהתאם לכמות וסוג החריגות שנמצאו בדגימות, אשר משוקלל יחד עם כמות השפכים השנתית הכוללת.
אנו מאמינים כי שקיפות ופרסום הנתונים מייצרים מודעות, וזו יכולה להניע ולעודד פעולות להפחתת הזיהום באמצעות לקיחת אחריות אישית, עסקית, ארגונית וענפית.
אנו מאמינים כי המשך יישום והטמעה של מערך הסברה ישיר וממוקד ימשיך ויביא לתוצאות משמעותיות בהפחתת רמת זיהום השפכים.