חינוך סביבתי
יוזמות סביבתיות
פרויקטים
תחרויות
סניפים
הירשמו בחינם למגזין המקוון
של המועצה לישראל יפה

לאן הולכים השפכים?

מה קורה למים הרבים שאנו מזרימים לביוב לאחר צחצוח שיניים, כביסה או הורדה באסלה? רבים מאתנו סבורים שהם זורמים ישירות לים או לנחלים. למעשה, עשרות מכוני טיהור שפכים בישראל אחראים על הטיפול במי הקולחין וטיהורם – והזרמתם לשימוש חוזר בחקלאות

תהיתם פעם בכמה מים אתם משתמשים מדי יום? ובכן, על פי נתוני חברת מקורות מדובר במאות ליטרים של מים. במשפחה ישראלית ממוצעת עומדת הצריכה היומית על בין 100 - 230 ליטר לנפש. צריכה זו כוללת מים לשתייה, הורדת מים בשירותים, אמבטיה ומקלחת, בישול והדחת כלים, כביסה וגינון.


צילום: peapod labs

מדובר בכמות עצומה של מים שאנו משתמשים בה כמעט בהיסח הדעת. האם שאלתם את עצמכם לאן הולכים המים האלו לאחר שאנו משתמשים בהם? מסקר שערכה המועצה לישראל יפה בנושא השימוש במים, עולה כי למעשה,  70% מהציבור אינו יודע לאן זורמים המים שיורדים באסלה. שליש מהציבור סבור שמי הביוב מוזרמים באופן ישיר לים ולנחלים, 22% מאמינים שהמים מגיעים לביוב העירוני אבל לא יודעים מה זה אומר, ול-16% אין כל מושג מה עולה בגורלם של מי הביוב. אז לאן באמת הולכים כל המים האלו? להלן התשובות.

מהאמבטיה למכון הטיהור

המים שאנו משתמשים בהם נקראים "מים שפירים" – מים באיכות גבוהה, שראויים לשתייה על ידי בני אדם ונקיים מרעלים. ברוב המקרים, מים שפירים מקורם במי אגמים, נהרות או מי תהום, אשר עוברים תהליכי סינון וטיהור טרם הגעתם לצרכן, כך שטעמם טוב והם בטוחים לשתייה.

כשאנו משתמשים במים למקלחת, ניקוי רצפות, כביסה ואפילו צחצוח שיניים, המים נמהלים בחומרים כימיים שונים והופכים למים אפורים - שאינם ראויים לשתייה. מים ששימשו להדחת אסלות או שטיפת כלים מכונים מים שחורים (צואין או קולחין), והם מכילים שומנים מהחי, משקעים רבים וכמות גבוהה של מיקרו-אורגניזמים גורמי מחלות.

ישנן כיום מערכות מתקדמות לניצול חוזר של מים אפורים עוד ברמת משק הבית שבו הם נוצרים להשקיית גינות והדחת אסלות. התקנת מערכות אלו נתקלת בהתנגדות מצד רשויות הבריאות אשר חוששות מטיפול לא מבוקר במים וכתוצאה מכך התפשטות של זיהומים ופגיעה בבריאות הציבור. בימים אלו מתנהל קמפיין להסדרת הנושא וחקיקת חוק מים אפורים שיאפשר שימוש מבוקר ואחראי במים אלו לטובת לכולם.

בהעדר מערכותך אלו, המים האפורים והמים השחורים מתערבבים וזורמים דרך מערכת הביוב הביתית למערכת ביוב אזורית וממנה אל מערכת ביוב עירונית המרכזת את מי הקולחין של כלל התושבים ומעבירה אותם לאורך עשרות קילומטרים של צינורות - עד למתקן טיהור השפכים המרכזי.

בישראל פועלים מעל ל-85 מכוני טיהור שפכים (מט"שים) בהם מתבצע טיהור של המים מחומרי הפסולת השונים בשיטה ביולוגית הנקראת "בוצה משופעלת". מכון טיהור השפכים של גוש דן הוא מפעל מיחזור המים הגדול בישראל, והוא מעניק שירות מסביב השעון ל-2.5 מיליון  תושבי גוש דן ו-7,000 מפעלי תעשייה. המכון קולט כ-350,000 קוב שפכים ביום (כמות השווה לנפחם המשותף של שלושת מגדלי עזריאלי) באמצעות צנרת תשתיות שנפרשת לאורך 100 ק"מ במטרופולין דן.

ממכון הטיהור לשדות החקלאיים

תהליך הטיפול במי השפכים במט"שים מתבסס על שימוש במיקרואורגניזמים בריכוזים גבוהים מאוד לפירוק החומר האורגני שבשפכים, תוך אספקת חמצן מסיבית (תנאים אאירוביים). בתהליך זה, תרכובות אורגניות וחנקניות המצויות בשפכים עוברות פירוק על ידי חיידיקים הניזונים מהן ומאפשרות להם להתרבות ולשגשג. העשרת המים בחמצן מקצרת את זמן הפירוק הטבעי ממספר חודשים לפחות מ-18 שעות.


צילום: אתר איגודן

תהליך הטיהור בשפד"ן כולל 4 שלבים:
1. תהליך קדם טיפול - בשלב זה מסולקת מהשפכים פסולת גסה הכוללת קרשים, שקיות פלסטיק, סמרטוטים וכדומה באמצעות מסננות ומגובים. בתהליך הסינון עוברים השפכים דרך שלושה מסננים בגדלים שונים. בתום הסינון הראשוני, עוברים השפכים אל מתקן לשיקוע גרוסת, שבו מסולקים שומנים אחרים, אבנים וחול, השוקעים אל קרקעית המתקן.

2. מיכלי אוורור ביולוגיים - בשפד"ן פועלים ארבעה מיכלי אוורור בנפח של 55,000 מ"ק האחד. כל מיכל אוורור מצויד ב-36 מאווררים כפולים, שתפקידם להחדיר אוויר (חמצן) לתוך השפכים. אספקת החמצן מאיצה את התפתחותם של החיידקים מעכלי הפסולת. השפכים הגולמיים, בתוספת מסת החיידקים העשירה (בוצה), שוהים בתוך מיכלי האוורור כ-12 שעות. בסיומן, מועבר הנוזל למיכלי שיקוע (מצללים).

3. מיכלי שיקוע (מצללים) - בשפד"ן ישנם 12 מיכלי שיקוע, בנפח של כ-7,500 מ"ק כל אחד. במיכלים אלה מופרדת מסת החיידקים (הבוצה) מהמים באמצעות שיקוע פיזיקלי. המצללים מצוידים בגשרים מסתובבים, אליהם מחוברות מגרפות, הנעות על רצפות המיכלים וגורפות את הבוצה, ששקעה אל מרכז המיכל. בתום טיהור האורך כ-5 שעות, המים בחלקם העליון של האגנים טהורים כמעט לחלוטין, ומוגדרים מי קולחין ברמה גבוהה.

4. מתקני החדרה - חברת מקורות, שאליה מועברים מי הקולחין, מחדירה אותם לקרקע חולית, במאגרים תת-קרקעיים הפזורים בין ראשון לציון לאשדוד. החול משמש כפילטר הטבעי הטוב ביותר, ומהווה מסננת אחרונה למים. במשך כ-400 ימים מחלחלים המים בסינון עדין מבעד לגרגרי החול הצפופים, ושוקעים לקרקע מוצקה.

בתום תקופה זו, נמהלים המים המטוהרים במי תהום וניתן להשתמש בהם כבמי השקיה הקרובים מאוד באיכותם לאיכות של מים שפירים. המים מושבים לשדות החקלאות שבנגב ומספקים להם כ-70% מתצרוכת המים המשמשת להשקייה ולצרכי חקלאות נוספים.

פעילות מכוני טיהור השפכים מסייעת לצמצום הזיהום לסביבה ומונעת את הצורך לשפוך ביוב גולמי לאפיקי נחלים ולים. השימוש החוזר במים למטרות חקלאיות תורמת לשימוש חכם במקורות המים של המדינה – שהם כידוע משאב מצומצם ויקר ערך.
המועצה לישראל יפה שד' רוקח 80 ת.ד 53250 תל אביב 61532 03-6423111      
  עמוד הבית | אודות | מפת האתר | צור קשר | פייסבוק  

המועצה לישראל יפה - חלוצת עיצוב הסביבה, מובילה את טיפוח סביבת החיים בישראל,
ומשפיעה בחינוך ובמעשה על עיצוב המודעות לערכי סביבה ויופי חזותי.

בניית אתרים CDTech
נקודה - שיווק באינטרנט