חלק ניכר מהפסולת שאנו זורקים הינה משאב היכול לשמש כחומר גלם למוצרים אחרים. במקום להשתמש בעוד ועוד משאבי טבע ההולכים ומדלדלים אפשר לחזור ולהשתמש באותם חומרים (עץ, פלסטיק, מתכת) שכבר קיימים.
כיום מרבית הפסולת בישראל מגיעה לאתרי הטמנה ונקברת באדמה על כל ההשלכות הסביבתיות שיש לכך – פליטת גזי חממה, זיהום קרקעות, זיהום מקורות מים, תפיסת שטחים פתוחים ועוד.
כיום, ישראל היא בין המובילות בעולם בייצור פסולת לנפש – תושב ממוצע בישראל מייצר כ – 2 ק"ג פסולת ביום ובסך הכל אנו מייצרים מדי שנה כ – 5 מיליון טונות של פסולת. כמות זאת ממשיכה לגדול בקצב של 5% כל שנה, ו - 80% מהפסולת מועברת מדי שנה להטמנה.
46% מנפח האשפה בישראל מורכב מפסולת פלסטיק הכוללת חומרי אריזה שונים, כלים חד פעמיים וכדומה, שאינם מתכלים במשך מאות שנים.
בקצב זה של הטמנת אשפה, המקום במטמנות המוסדרות יאזול תוך שנתיים! אז מה עושים? מנסים להפחית בכמות האשפה שאנחנו מייצרים על ידי שימוש חוזר, הפחתת הצריכה וגם - מיחזור. כיום ישנה בישראל תשתית המאפשרת למחזר בקלות רבים מהמוצרים המושלכים לאשפה:
בקבוקי פלסטיק
בישראל צורכים 600 מיליון בקבוקי משקה גדולים בשנה, אך רק 18% מהם מגיעים למיחזור. ניתן למחזר את כל סוגי הבקבוקים: בקבוקי משקה, בקבוקים המכילים מוצרי מזון כמו קטשופ, שמן וחלב ובקבוקים של חומרי ניקוי כמו שמפו, סבון נוזלי, אקונומיקה, מרככי כביסה וכדומה.
בקבוקים ופחיות תחת חוק הפיקדון (עד 1 ליטר כולל)
פלסטיק, זכוכית ומתכת הינם חומרים שאינם מתכלים במשך מאות שנים ולכן תופסים מקום רב באתרי הפסולת. חוק הפיקדון מגדיר איסוף מסודר של מיכלי משקה מפלסטיק, זכוכית ואלומיניום במרכולים, המחויבים לתת בתמורה לכל פחית או בקבוק החזר פיקדון בסך 25 אגורות. אִיספו בקבוקים ופחיות והחזירו אותם למרכולים וכך לא רק תתרמו לאיכות הסביבה, אלא גם תחסכו כסף.
נייר ומוצריו
ייצור נייר הוא תהליך מזהם ובזבזני, שבמהלכו מנוצלים משאבים יקרים שהולכים ונעלמים, ובעיקר - עצים ומים. הנייר תופס 33% מנפח הפסולת בישראל. למיכלי איסוף הנייר ניתן לזרוק את כל סוגי הנייר הביתי: נייר עיתון, מגזינים (נייר כרומו), נייר לבן, דפי ציור, דברי דואר, מחברות וספרים ישנים, אריזות קרטון דקות (כמו של דגני בוקר) וקרטוני ביצים¹,².
¹אריזות בעלות נפח גדול יש לשטח לפני הכנסה למיכל האיסוף
²אין להכניס למיכלים קופסאות מקרטון גלי, קרטוני חלב או מיץ ונייר מלוכלך בשאריות מזון
סוללות
סוללות מכילות מתכות כבדות כמו ניקל, קדמיום, כספית ואבץ שהינם חומרים מסוכנים גם בריכוזים נמוכים. כאשר סוללה מגיעה לאתר פסולת רגילה חומציות האשפה גורמת לקורוזיה (חלודה) מהירה של מעטפת הסוללה וכך משתחררים ממנה החומרים הרעילים הללו. מספיקה כמות קטנה מאותן מתכות מסוכנות שתחלחל ותגיע אל מי התהום שלנו כדי לגרום לזיהום חמור וארוך טווח.
יש להפריד את הסוללות מהאשפה הביתית ולהעבירן למיכלי איסוף הפזורים במקומות שונים כמו מוסדות חינוך, סניפי בנק וחנויות מוצרי חשמל. משם מועברות הסוללות לאתרי פסולת רעילה, שם הם מטופלים על פי אמצעי הזהירות הנדרשים.
פסולת אלקטרונית
מוצרי אלקטרוניקה מכילים מיוצרים מחומרים שונים, שרובם פוגעים באיכות הסביבה, כולל פלסטיק, חומצות, מתכות רגילות ומתכות כבדות. חלק מחומרים אלו לא רק יוצרים עומס מתמשך על אתרי ההטמנה, אלא גורמים לזיהום חמור של קרקעות ומאגרי מים.
במקרים רבים ניתן לעשות שימוש חוזר ברכיבים אלקטרוניים וכך למנוע כרייה מיותרת של מחצבים ולהפחית את הזיהום הסביבתי. פסולת אלקטרונית, הכוללת מכשירים חשמליים, טלפונים, רכיבי מחשב וכו' אין לזרוק יחד עם האשפה הרגילה. בערים רבות מפוזרות מכולות לאיסוף פסולת אלקטרונית או שניתן לתאם את איסופן באמצעות חברות המתמחות בכך.
מידע נוסף על איסוף פסולת למיחזור במקום מגוריכם תוכלו להשיג באתר העיריה או במוקד העירוני *106.