חינוך סביבתי
יוזמות סביבתיות
פרויקטים
תחרויות
סניפים
הירשמו בחינם למגזין המקוון
של המועצה לישראל יפה

מילון מונחים

 

אקולוגיה

אבולוציה - תהליך השתנות המינים לאורך זמן. תיאוריית האבולוציה: תיאוריה המסבירה את התפתחות כל צורות החיים על פני כדור הארץ. לפי התיאוריה, כל מין התפתח ממין שקדם לו. ישנן גישות ותפיסות שונות להסבר התפתחות החיים והמינים השונים על פני כדה"א: התיאורית הדרוויניסטית (כיום כבר מדברים על ניו-דרוויניזם), הגישה הדתית על פי התנ"ך (ימי הבריאה כפי שמתוארים בפרק א' בבראשית), תיאור התפתחות החיים בספרות, תיאוריית התא (התא הצמחי ומקור הכלורופלסטים) ותיאוריית גאיה (העולם על כל מרכיביו כיישות חיים אחת).

אוכלוסייה - התקבצות אורגניזמים ממין אחד בקבוצות בעלות עבר משותף או בקבוצות בהן קיימים יחסי גומלין. קבוצה של פרטים בני אותו מין החיים באותה סביבה, באותו זמן.

אטמוספרה - מעטפת גזים המקיפה את כדור-הארץ ומורכבת מ- 78% חנקן, 21% חמצן וחומרים אחרים כגון: פחמן דו-חמצני, ארגון, אוזון, הליום, מימן, מתאן, ניאון, קסנון, קריפטון, ואדי מים. החיים באטמוספירה מתקיימים בשכבה צרה מאוד המכונה טרופוספירה. עובי הטרופוספירה הוא כ- 8 ק"מ בקטבים וכ- 16 ק"מ בקו המשווה. בטרופוספירה מתקיימות תופעות אקלימיות כגון: רוחות, התעבות עננים, גשם. מעל לטרופוספירה מצויה שכבה בעובי של כ- 50 ק"מ המכונה סטרטוספירה. לסטרטוספירה תפקיד חשוב בעיצוב האקלים על-פני כדור-הארץ ובה נמצאת גם שכבת האוזון.

אי שיווי משקל והפרות איזון - מצב של אוכלוסייה או חברה שאיננו יציב. תיאוריות של אי שיווי משקל מדגישות את ההפרעות בטבע כגורם דומיננטי שמונע לרוב הגעה לשיווי משקל.

איכות הסביבה - טיבם של כל הגורמים המשפיעים על איכות חייהם של אורגניזמים. ביחס לאדם: התנאים העולמיים או המקומיים המשפיעים על בריאותו ועל רווחתו. איכות הסביבה היא פועל יוצא של יחסי הגומלין שבין האדם, החי, הצומח והדומם לבין הסביבה הטבעית והסביבה שהאדם יצר. הפגיעה בסביבה שבה חי האדם (כלומר כדור-הארץ) היא נושא מעורר דאגה ובין הבעיות הסביבתיות אפשר למנות: התפוצצות-אוכלוסין, זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום קרקע, אפקט החממה, הידלדלות שכבת האוזון, פגיעה ביערות הגשם, גשם חומצי, פסולת רעילה ועוד.

אקולוגיה - היא ענף במדע החוקר את היחסים הפנימיים בין אורגניזמים חיים וסביבותיהם, הן מבחינה אורגנית והן מבחינה ואנאורגנית (אטמוספירה, אור, מים, מלחים, קרקעות...)- כל הגורמים הללו קשורים ביניהם. מדע החוקר את יחסי הגומלין בין אורגניזמים לבין סביבתם ואת יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים. היקל בשנת 1869 השתמש לראשונה במונח זה. אקו (מאויקוס ביוונית- בית) ולוגיה (מלוגוס, שפירושה "שיח").

בית גידול - (מקום החיות) כלל גורמי הסביבה - האביוטיים והביוטיים - באתר אקולוגי נתון

הטמפרטורה על כדור הארץ - טווח הטמפרטורה על כדה"א הוא פונקציה של גורמים רבים, בין השאר: המרחק מן השמש, מסלול הסיבוב סביב השמש וקצב הסיבוב. הטמפרטורה על כדה"א גם מושפעת מהרכב הגזים של האטמוספירה (אפקט חממה טבעי). ריכוז גזי חממה (הלוכדים את החום הנפלט מכדור הארץ; העיקרי CO2) הוא כזה הגורם ליצירת טמפרטורה בטווח המתאים לאורגניזמים חיים - טמפרטורה ממוצעת של כ- 15 מעלות צלזיוס.

זיהום סביבתי - תרומה מואצת של חומר (כגון פסולת) או אנרגיה (כגון רעש וחום) לשינוי בלתי רצוי של הסביבה הטבעית. כתוצאה מהזיהום יימצאו בסביבה אותם חומרים בריכוז רב יותר מריכוזם הטבעי. הזיהום הסביבתי פוגע באיכות חיי האדם ובתנאי הקיום של בעלי-חיים וצמחים והוא נגרם על-פי-רוב ממעשה ידי אדם.

טביעת הרגל האקולוגית - כל יצור חי צורך משאבים מסביבתו. האדם צורך חמצן, מזון, חומרים שונים ליצירת אנרגיה לחימום ועוד. האדם המודרני הוא צרכן כבד של משאבי הסביבה. הוא צורך אנרגיה רבה בצורה של חשמל למגוון של פעולות, הוא צורך מים לשתייה, לרחצה, לניקיון, להשקיה ועוד. הטבע מייצר את המשאבים שאנו צורכים. את פעילות הייצור והניקיון שמבצע הטבע, ניתן לכמת ביחידות קרקע. למשל, כמה קרקע נדרשת לייצר את המזון של אדם אחד? כמה קרקע נדרשת על מנת לסלק אליה את הפסולת שמייצר אדם אחד?

המונח מתאר את ההשפעה של האדם על המערכת הטבעית מכונה "טביעת הרגל האקולוגית", כלומר, מידת ההשפעה של האדם על הטבע, והיא נמדדת ביחידות של שטח, כך שלכל אדם קיימת יחידת קרקע, המספקת את כל צרכיו.

מדעי הסביבה - מדע שבמסגרתו נחקרת מצד אחד מעורבותו של האדם בסביבה הטבעית והשפעתו עליה, ומצד שני השפעת הסביבה על האדם. אחת המטרות של המחקר במדעי סביבה היא להציע דרכים לשמירה על איכות סביבה ועל ערכי הטבע למען הדורות הבאים של בני המין האנושי. מכאן מתפתחת הגישה של פיתוח בר-קיימא.

מערכת אקולוגית (אקוסיסטמה) - מערכת מאורגנת בסביבה מסוימת, שכוללת את כל האורגניזמים החיים בה.המערכת האקולוגית מתארת את יחסי הגומלין בין אורגניזמים חיים לבין עצמם ובינם לבין הסביבה הדוממת: קרקע, מים, אור, אקלים (טמפרטורה, משקעים). לכל אחד מהגורמים ישנה השפעה על שיווי המשקל (האיזון) הכללי של המערכת, והרחקתו או בידודו של גורם אחד מתוכה עלולים לגרום לשינוי במערכת, בצורתה או בהרכבה. יש שהפרת האיזון מערערת את קיומה של המערכת כולה או יוצרת אקוסיסטמה חדשה. על-פי-רוב, התלות ההדדית הקיימת בין האורגניזמים במערכת אקולוגית שומרת על יציבותה, אלא אם כן משתנים באופן קיצוני תנאי האקלים, או נכנסות למערכת אוכלוסיות של מינים חדשים או נגרמים שינויים סביבתיים על-ידי האדם.

קרינה - פליטת אנרגיה והתפשטותה בחלל או בחומר, בצורת גלים או כשטף של חלקיקים.

שיווי משקל (שיווי משקל דינאמי) - כאשר מערכת אקולוגית טבעית שומרת על קיומה ועל התהליכים המתרחשים בה, הרי שמתקיים איזון אקולוגי. במצב של איזון אקולוגי, היחסים המספריים בין האורגניזמים החיים בבית גידול מסוים נשארים קבועים. אם מופר האיזון בבית גידול, אין זה הכרחי שמספר האורגניזמים החיים בו יקטן, במקרים רבים גדלות אוכלוסיות מינים אחדות על חשבון אחרות שנכחדות.

המערכות האקולוגיות מתקיימות הודות לאיזון עדין בין השפעות מזיקות מחד ואמצעי הגנה ושיקום מאידך. איזון זה מושג במשך תקופה ארוכה. מנגנוני בקרה שומרים עליהן מפני פגיעה פנימית או חיצונית, כמו כושר ההיטהרות העצמי של כדור-הארץ. כל עוד יכול היה כדור-הארץ להספיק את קצב הזיהום - שמרה המערכת על איזונה, אולם משהעמיס האדם כמויות עצומות של פסולת (באוויר, בקרקע ובמים), לא יכול עוד כדור-הארץ לטהרן. האיזון העדין שהיה קיים בטבע - הופר.

חזור למעלה

מים

אקוויפר חופשי - שכבה נושאת מים שבינה לבין פני השטח נמצאות רק שכבות מוליכות, ומי המשקעים חודרים אליה ישירות.

אקוויפר כלוא - שכבה נושאת מים הנמצאת בין שתי שכבות אטימות (אקוויקלוד).

אקוויפר שעון - אקוויפר חופשי, אשר נשען על שכבה מקומית ובלתי רציפה של אקוויקלוד. בדרך
כלל אקוויפר שעון מצומצם בממדיו.

אקוויקלוד - שכבת סלעים אטימה למעבר מים.

אזור המילוי - אזור בפני השטח שדרכו חודרים מי המשקעים אל תוך האקוויפר.

אקוויפרים בישראל:

  1. אקוויפר ירקון תנינים - האקוויפר משתרע מואדי ערה ומעיינות שוני ונחל תנינים בצפון ועד הר הנגב בדרום, ומגב הרי יהודה ושומרון במזרח ועד אזור החוף במערב. כמות המים הניתנת לניצול מאקוויפר זה מוערכות בכ- 340 מלמ"ש. מוצאי הניקוז הטבעיים העיקריים של האקוויפר הינם מעיינות התנינים והירקון, שבעבר הזרימו 100 מלמ"ש ו- 220 מלמ"ש בהתאמה.
  2. אקוויפרים מזרחיים - אקוויפרים אלו כוללים את אגני השומרון הצפוני ובית שאן ואת המשכם ההררי, לאורך בקעת הירדן עד לים המלח. ניקוזם הטבעי של המים באזור זה הוא מעיינות עמק בית שאן, בקעת הירדן והמעיינות שלאורך ים המלח. כמות המים הניתנת לניצול ממקורות אלו הוא כ- 260 מלמ"ש, שרובם באיכות טובה ומיעוטם מליחים ומתאימים להשקיה מוגבלת בלבד.
  3. אקוויפר החוף - ("אקוויפר הפלייסטוקן", על שם השכבות הגיאולוגיות העיקריות המרכיבות אותו). תחומיו של אקוויפר החוף משתרעים מרצועת עזה בדרום ועד חולות קיסריה בצפון. גבולו במערב הוא הים התיכון, ובמזרח הוא מגיע לרגלי ההרים. אורך קטע החוף, שבו נמצא האקוויפר, הוא כ- 120 ק"מ. רוחבו נע בין 12 ועד 20 ק"מ מהים מזרחה. בשנים האחרונות עומדת הפקת המים מאקוויפר זה על כ- 360 מלמ"ש. אקוויפר זה מורכב ברובו משכבות חול, מאבן חול גירית וקונגלומרטים, שהם סלעים מוליכים. עובי שכבת האקוויפר נע בין 170 מ' בדרום ל-20 מ' בצפון. מתחת לשכבה האוצרת מים נמצאת שכבת חרסית אטומה.
  4. אקוויפר הגליל המערבי - קישון - מי התהום באזור הגליל המערבי הנם, בד"כ, באיכות גבוהה אך חשופים ביותר לתהליכי זיהום. כמות המים הניתנת לניצול מאקוויפר זה מוערכת בכ- 140 מלמ"ש. לאחרונה הוחל בהקמת מתקני סינון למעיינות כברי והגעתון, במטרה לצמצם סיכונים של זיהום מיקרוביאלי ולהתאים את עכירות המים לנדרש בתקנים גם בזמני גשמים ועלית ריכוז חומר מרחף במים.
גשם מלאכותי (על ידי זריעת עננים) - זריעה מלאכותית של גרעיני התלכדות (בעולם מקובל יודיד הכסף) יוצרת התלכדות של אדי מים ומורידה גשם. הזריעה מתבצעת באמצעות מטוסים החודרים לשכבות בהן עשויות להיווצר טיפות גשם או באמצעות תנורים המופעלים מהקרקע ונושאים מעלה את גבישי יודיד הכסף בזרמי אוויר חמים העולים מהתנור אל הענן. שחרור יודיד הכסף גורם לירידת גשמים באזורים לחים יחסית ומעל מקווי מים ואקוויפרים ומביא לאיסוף יעיל של כמויות גשם לתוך מחזור המים.

התפלת מים - תהליך בו מפרידים את המלחים מהמים. ישנן שתי שיטות עיקריות להתפלת מים:
  1. תהליכי אידוי: אידוי המים ועיבויים למים מטוהרים כאשר תוצר הלוואי שלא התאדה הוא תמלחת המוזרמת חזרה לסביבה.
  2. תהליכי ממבראנות, אוסמוזה הפוכה: הזרמת המים המלוחים בלחץ אל ממבראנות. כלומר, אל קרום שאינו חדיר לחלקיקי המלח. המים שעברו את הממבראנה יהיו נטולי מלחים והמים שלא עברו את הממבראנה יהיו בעלי ריכוז מלח גבוה ונקראים תמלחת. את התמלחת מזרימים חזרה אל הים.
זיהום מים - חדירה של חומרים זרים למים ופגיעה בטיבם. הסיבות לזיהום מים הן מגוונות, אך רובן הן תולדה של תהליכי התיעוש והמודרניזציה. הגורמים העיקרים לזיהום מים הם: שאיבת יתר מאקוויפרים (אם האקוויפר הוא בקרבת הים אז זה מביא להמלחת המים), הזרמת שפכים ביתיים ותעשיתיים, דישון והדברה, השלכת פסולת מוצקה ודליפת שמנים מכלי שיט.

טיהור שפכים - קיימות שתי שיטות עיקריות לטיהור שפכים:
  1. טיהור שפכים ע"י אגני חמצון - השפכים הגולמיים מוזרמים לבריכות פתוחות וגדולות המכונות אגני חמצון. החומרים האורגניים שבשפכים מתחמצנים ומתפרקים ע"י מיקרואורגניזמים. אצות שמתרבות באגני החמצון מבצעות פוטוסינתזה ומשחררות חמצן רב הדרוש לפעילות המיקרואורגניזמים המפרקים.

    תהליך החמצון והפרוק נמשך מספר ימים או שבועות, בהשפעת אור השמש. בסוף התהליך משמשים השפכים להשקיה של גידולים חקלאיים. תוצרי החמצון וחומרים שאינם מתחמצנים שוקעים על קרקעית אגן החמצון. השכבה אשר מכילה את כל החומרים ששקעו על קרקעית האגן מכונה בוצה.

    במקרים רבים מכילה הבוצה חומרים רעילים ומסוכנים. ריחה רע והיא מכילה כמויות גדולות של חיידקים פתוגניים. מדי כמה חודשים מסולקת הבוצה מהאגן (בדרך כלל לים). החיסרון העיקרי של השיטה - קצב חמצון איטי והצורך בשטחי קרקע גדולים לאגני החמצון.
  2. טיהור שפכים בשיטת הבוצה המשופעלת הכוללת מספר שלבים :

    • טיפול ראשוני - הרחקת המוצקים המרחפים הגסים מהשפכים ע"י סינון ושיקוע באגני שיקוע
    • טיפול שניוני - פירוק החומרים האורגניים, שלא שקעו בטיפול הראשוני, בעזרת בוצה משופעלת, שהיא אוכלוסייה צפופה של חיידקים אירוביים שמפרקים את החומר האורגני בשפכים בעזרת חמצן שמספקים להם מאווררים, או מערבלים גדולים.
    • טיפול שלישוני - הרחקת מרבית המזהמים שהחיידקים אינם מסוגלים לפרק בפירוק ביולוגי. הרחקת המזהמים נעשית ע"י טיפול כימי יקר. בסוף התהליך השלישוני מוחדרים המים לקרקע, עוברים סינון נוסף ע"י גרגרי החול וחודרים למי התהום.
מי קולחים - מי שפכים אשר עברו טיהור ויכולים לשמש לטובת תעשייה או חקלאות (שלא לצרכי מאכל). כ- 290 מלמ"ש של מי שפכים, המהווים כ- 64% מכלל השפכים המיוצרים בארץ, מושבים להשקיית גידולים דוגמת כותנה או תחמיץ. אגירת הקולחים נעשית על ידי החדרה תת קרקעית ובאמצעות כ - 160 מאגרי קולחים הפרוסים ברחבי הארץ. השקיה בקולחים מחייבת הקפדה על כך שלא יוזרמו מזהמים, הפוגעים בקרקע, במי התהום או בגידול חקלאי, למערכות הביוב העירוניות.

מי תהום (אקוויפר) - שכבת סלע המכילה מים. המים נעצרים בשכבת סלע אטומה ואינם מחלחלים מטה. 
 
מי שיטפונות - המים הזורמים באפיק נחל בזמן שיטפון. קיימים מפעלים רבים בכל חלקי הארץ לתפיסת מי שטפונות ולניצולם להשקיה או להחדרה לשם העשרת מי תהום. הבולטים בהם הנם מפעל נחלי מנשה, התופס את מי יובלי נחל תנינים ומחדירם סמוך לקיסריה, ומפעל נחל שקמה, המחדיר מים סמוך לאשקלון. כמות המים ממקורות אלו מוערכת בכ- 70 מלמ"ש. 
 
מלמ"ש - מיליון מטר מעוקב לשנה
 
מפלס מי תהום - רום (גובה) פני המים באקוויפר חופשי, או הרום שאליו יגיעו פני המים במקומות שבהם קודחים בארות.
 
חזור למעלה

אנרגיה


אנרגיה - הכושר לביצוע עבודה, שניתן למדידה כמותית. מקורה של האנרגיה בחומר; כל חומר מורכב מאטומים וכל אטום מכיל אנרגיה. כמות האנרגיה בעולם נשמרת: אין היא יכולה להיווצר מעצמה או לכלות את עצמה, אבל האנרגיה יכולה לשנות צורה, למשל: מאנרגיה כימית (של פחם) לאנרגיה חשמלית; מאנרגיה סולארית (של השמש) לאנרגיית חום.

אנרגיה מתכלה - אנרגיה שהמקור להפקתה (כגון פחם או נפט) מצוי בכמות מסוימת ועלול להיגמר.

אנרגיה בלתי מתכלה - אנרגיה שהמקור להפקתה הוא אינסופי: שמש, רוח, מים.

אנרגית שמש (אנרגיה סולארית) - אנרגיה המופקת מקרני השמש. ניתן לנצל את השמש לחימום מים בעזרת קולטי-שמש (כמו דוד-שמש), וניתן להפיק חשמל מאנרגית השמש בעזרת תאי-שמש, היוצרים זרם חשמלי כשאור נופל עליהם.

אנרגית רוח - אנרגיה המופקת מתנועת אוויר. אנרגיית הרוח היא בעקיפין אנרגיה סולארית, משום שתנועת הרוח נוצרת מחימום לא אחיד של פני כדור-הארץ. הפקת חשמל בכוח הרוח יכולה להיות יעילה רק באיזורים בהן נושבות רוחות, וגם באתרים אלה עלול לחול שינוי בעוצמתה של הרוח, לכן מחייב הדבר הקמת מערכת נוספת לאספקת חשמל שתשמש לגיבוי.

אנרגית מים - אנרגיה המופקת ממים נופלים ומומרת לחשמל. בדרך כלל מנצלים מים שנאגרים מאחורי סכר וככל שהמאגר גבוה יותר נדרשים פחות מים להפקת החשמל.

דלק פוסילי - כל חומר בעירה שנוצר משרידי צמחים ובעלי-חיים שחיו לפני מיליוני שנים. הדלק הפוסילי כולל פחם, נפט וגז טבעי. בשריפתו פולט הדלק הפוסילי פחמן דו חמצני (CO2) ובכך תורם לאפקט החממה.

המהפיכה התעשייתית - תקופה של שינויים חברתיים וכלכליים שהחלו באנגליה והתפשטו למדינות נוספות החל מסוף המאה ה-18. מקובל לייחס את המצאת מנוע הקיטור לכוח המניע שמאחורי המהפיכה התעשייתית. מאז המצאת הקיטור האדם החל לצרוך אנרגיה ממקורות מתכלים בצורה הולכת וגוברת (בתחילה פחם, ומאוחר יותר דלק וגז). בעקבות המצאת הקיטור והמצאות מכניות נוספות, האדם למד לייצר מכונות שמייצרות מכונות, ולכן הפך תהליך הייצור להמוני, מהיר ואוטומטי, המתקיים במפעלים גדולים. תמורה משמעותית נוספת של המהפיכה התעשייתית היא תהליך העיור הנרחב: מעבר אוכלוסייה מהכפר אל העיר, וצמיחה בגודלן של הערים ובכמותן.

קיטור - אדי מים הנוצרים כאשר מרתיחים מים בתוך כלי סגור. בסוף המאה ה- 17 הומצא מנוע הקיטור אשר נחשב לכוח המניע מאחורי המהפיכה התעשייתית. הרכבות הראשונות היו מונעות על ידי מנוע קיטור.

חזור למעלה

גיאוגרפיה עירונית

הגירה פנימית - שינוי מקום מגורים בתוך העיר, או המחוז או המדינה.

הגירה חיצונית - שינוי מקום מגורים אל מחוץ לעיר או מחוץ למחוז או מחוץ למדינה.

חדירה והורשה - תופעה שבה גורם אתני / גזעי / דתי נכנס לשכונה או אזור ונוצרת תופעה של הגירה מהמקום. הורשה - תופעה שבה שינוי צביון השכונה מבחינה אתנית / גזעית מביא להשלמת תהליך השינוי בכך שהאזור הופך להומוגני יותר.

חידוש עירוני או התחדשות פני העיר - תהליך שבו נהרסים המבנים הישנים בחלק של העיר (מלבד אלו המיועדים לשימור) ובמקומם נבנים בניינים חדשים, דרכים, גנים ציבוריים, ומוסדות ציבור.

יעודי קרקע - התיפקודים העירוניים המיועדים להשתמש בקרקע העירונית בעתיד.

מחירי קרקע / ערך הקרקע - את מחיר הקרקע קובע אופי האזור בעיר. באזור מרכזי המבוקש ע"י חנויות ומשרדים ומגורים יוקרתיים מחיר הקרקע גבוה ובאזור של שולי העיר המבוקש פחות ע"י מסחר ומשרדים ומגורים יוקרתיים מחיר הקרקע יותר נמוך.

מע"ר (מרכז עסקים ראשי) - קרוי גם בשם "מרכז העיר", או "הסיטי", או "העיר התחתית" (Down Town). המע"ר מאופיין במחירי הקרקע הגבוהים בעיר. למעשה, הקרקע היקרה ביותר בעיר נמצאת בדרך-כלל במע"ר.

התפקודים במע"ר נקראים "תפקודים מרכזיים" או "תפקודים מע"ריים". תיפקודים מרכזיים בתחום העסקים הם: בנקאות, כספים וביטוח, שירותים עסקיים (פירסום, רואי-חשבון, עורכי-דין), שירותי דפוס, שכפול והדפסה. בתחום המסחר בתי כל-בו, וחנויות מתמחות בצילום, אופטיקה והלבשה יוקרתית. בתחום המזון מסעדות ובתי-קפה.

המע"ר נמצא בדרך-כלל בחלק הישן או העתיק ביותר בעיר, בקרבה למקום בו נפתח סניף הבנק הראשון, המשרדים העסקיים הראשונים, החנויות הראשונות, בדרך-כלל במקום הצטלבותן של דרכים ראשיות העוברות את העיר. בגלל ערך הקרקע הגבוה במע"ר ישנו תהליך של הריסה של המבנים הישנים ובנייה של מבנים חדשים במקומם. בערים גדולות כמו תל-אביב וירושלים, מחליפים עסקים ומשרדים את המגורים במע"ר. בערים בינוניות בגדלן, כמו חדרה, עדיין ישנם במרכז העיר מגורים. המסחר מצוי בקומת הרחוב, לעיתים קיימות קומות משרדים ומעליהם מגורים. אם אין בנייה מיוחדת למשרדים אזי ישנה חדירה של משרדים לדירות מגורים ברחובות הראשיים של המע"ר.

סף כניסה - גודל אוכלוסייה שצריך להיות בשכונה, בעיר, על מנת לפתוח יחידה עסקית ראשונה מכל סוג שהוא. למשל סף הכניסה הנמוך ביותר הוא לגן-ילדים. צריכות להיות כמה מאות נפשות בשכונה כדי לפתוח גן-ילדים ראשון. אבל צריכות להיות כמה אלפי משפחות כדי לפתוח בית-ספר יסודי, וסף הכניסה של בית-ספר תיכון גבוה עוד יותר. סף כניסה של חנות מכולת נמוך בהרבה מסף הכניסה של סופרמרקט. כדי לפתוח סופרמרקט יש צורך בהרבה יותר אנשים בשכונה מאשר כדי לפתוח חנות מכולת או חנות ירקות או קיוסק.

חזור למעלה

קיימות

פיתוח בר -קיימא - פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. פיתוח עם אחריות לדורות הבאים- להשאיר משאבים טבעיים כנכס לדורות הבאים.

קיימות עירונית - יישום של ערכי פיתוח בר קיימא ברמת השכונה, הקהילה, היישוב או הרשות. רשויות וקהילות מקיימות הינן כאלה שבהן רמת החיים של האזרחים מבוססת על כיבוד גבולות ויכולת הנתינה וההתחדשות של הטבע, על צדק חברתי, על כלכלה בת קיימא, על דאגה לבריאות והקפדה על איכות הקרקע, האוויר והמים. אין מדובר רק בשיקום הטבע - שיקום המערכות האקולוגיות תומכות החיים של כדור הארץ, אלא גם ביצירת סביבות חינוכיות משמעותיות ונטולות אלימות, מערכת בריאות המשקיעה במניעה והדרכה לא פחות משהיא משקיעה בטיפול וריפוי.

חזור למעלה
המועצה לישראל יפה שד' רוקח 80 ת.ד 53250 תל אביב 61532 03-6423111      
  עמוד הבית | אודות | מפת האתר | צור קשר | פייסבוק  

המועצה לישראל יפה - חלוצת עיצוב הסביבה, מובילה את טיפוח סביבת החיים בישראל,
ומשפיעה בחינוך ובמעשה על עיצוב המודעות לערכי סביבה ויופי חזותי.

בניית אתרים CDTech
נקודה - שיווק באינטרנט