גשם מלאכותי (על ידי זריעת עננים) - זריעה מלאכותית של גרעיני התלכדות (בעולם מקובל יודיד הכסף) יוצרת התלכדות של אדי מים ומורידה גשם. הזריעה מתבצעת באמצעות מטוסים החודרים לשכבות בהן עשויות להיווצר טיפות גשם או באמצעות תנורים המופעלים מהקרקע ונושאים מעלה את גבישי יודיד הכסף בזרמי אוויר חמים העולים מהתנור אל הענן. שחרור יודיד הכסף גורם לירידת גשמים באזורים לחים יחסית ומעל מקווי מים ואקוויפרים ומביא לאיסוף יעיל של כמויות גשם לתוך מחזור המים.
התפלת מים - תהליך בו מפרידים את המלחים מהמים. ישנן שתי שיטות עיקריות להתפלת מים:
- תהליכי אידוי: אידוי המים ועיבויים למים מטוהרים כאשר תוצר הלוואי שלא התאדה הוא תמלחת המוזרמת חזרה לסביבה.
- תהליכי ממבראנות, אוסמוזה הפוכה: הזרמת המים המלוחים בלחץ אל ממבראנות. כלומר, אל קרום שאינו חדיר לחלקיקי המלח. המים שעברו את הממבראנה יהיו נטולי מלחים והמים שלא עברו את הממבראנה יהיו בעלי ריכוז מלח גבוה ונקראים תמלחת. את התמלחת מזרימים חזרה אל הים.
זיהום מים - חדירה של חומרים זרים למים ופגיעה בטיבם. הסיבות לזיהום מים הן מגוונות, אך רובן הן תולדה של תהליכי התיעוש והמודרניזציה. הגורמים העיקרים לזיהום מים הם: שאיבת יתר מאקוויפרים (אם האקוויפר הוא בקרבת הים אז זה מביא להמלחת המים), הזרמת שפכים ביתיים ותעשיתיים, דישון והדברה, השלכת פסולת מוצקה ודליפת שמנים מכלי שיט.
טיהור שפכים - קיימות שתי שיטות עיקריות לטיהור שפכים:
- טיהור שפכים ע"י אגני חמצון - השפכים הגולמיים מוזרמים לבריכות פתוחות וגדולות המכונות אגני חמצון. החומרים האורגניים שבשפכים מתחמצנים ומתפרקים ע"י מיקרואורגניזמים. אצות שמתרבות באגני החמצון מבצעות פוטוסינתזה ומשחררות חמצן רב הדרוש לפעילות המיקרואורגניזמים המפרקים.
תהליך החמצון והפרוק נמשך מספר ימים או שבועות, בהשפעת אור השמש. בסוף התהליך משמשים השפכים להשקיה של גידולים חקלאיים. תוצרי החמצון וחומרים שאינם מתחמצנים שוקעים על קרקעית אגן החמצון. השכבה אשר מכילה את כל החומרים ששקעו על קרקעית האגן מכונה בוצה.
במקרים רבים מכילה הבוצה חומרים רעילים ומסוכנים. ריחה רע והיא מכילה כמויות גדולות של חיידקים פתוגניים. מדי כמה חודשים מסולקת הבוצה מהאגן (בדרך כלל לים). החיסרון העיקרי של השיטה - קצב חמצון איטי והצורך בשטחי קרקע גדולים לאגני החמצון.
- טיהור שפכים בשיטת הבוצה המשופעלת הכוללת מספר שלבים :
- טיפול ראשוני - הרחקת המוצקים המרחפים הגסים מהשפכים ע"י סינון ושיקוע באגני שיקוע
- טיפול שניוני - פירוק החומרים האורגניים, שלא שקעו בטיפול הראשוני, בעזרת בוצה משופעלת, שהיא אוכלוסייה צפופה של חיידקים אירוביים שמפרקים את החומר האורגני בשפכים בעזרת חמצן שמספקים להם מאווררים, או מערבלים גדולים.
- טיפול שלישוני - הרחקת מרבית המזהמים שהחיידקים אינם מסוגלים לפרק בפירוק ביולוגי. הרחקת המזהמים נעשית ע"י טיפול כימי יקר. בסוף התהליך השלישוני מוחדרים המים לקרקע, עוברים סינון נוסף ע"י גרגרי החול וחודרים למי התהום.
מי קולחים - מי שפכים אשר עברו טיהור ויכולים לשמש לטובת תעשייה או חקלאות (שלא לצרכי מאכל). כ- 290 מלמ"ש של מי שפכים, המהווים כ- 64% מכלל השפכים המיוצרים בארץ, מושבים להשקיית גידולים דוגמת כותנה או תחמיץ. אגירת הקולחים נעשית על ידי החדרה תת קרקעית ובאמצעות כ - 160 מאגרי קולחים הפרוסים ברחבי הארץ. השקיה בקולחים מחייבת הקפדה על כך שלא יוזרמו מזהמים, הפוגעים בקרקע, במי התהום או בגידול חקלאי, למערכות הביוב העירוניות.
מי תהום (אקוויפר) - שכבת סלע המכילה מים. המים נעצרים בשכבת סלע אטומה ואינם מחלחלים מטה.
מי שיטפונות - המים הזורמים באפיק נחל בזמן שיטפון. קיימים מפעלים רבים בכל חלקי הארץ לתפיסת מי שטפונות ולניצולם להשקיה או להחדרה לשם העשרת מי תהום. הבולטים בהם הנם מפעל נחלי מנשה, התופס את מי יובלי נחל תנינים ומחדירם סמוך לקיסריה, ומפעל נחל שקמה, המחדיר מים סמוך לאשקלון. כמות המים ממקורות אלו מוערכת בכ- 70 מלמ"ש.
מלמ"ש - מיליון מטר מעוקב לשנה
מפלס מי תהום - רום (גובה) פני המים באקוויפר חופשי, או הרום שאליו יגיעו פני המים במקומות שבהם קודחים בארות.
חזור למעלה
אנרגיה - הכושר לביצוע עבודה, שניתן למדידה כמותית. מקורה של האנרגיה בחומר; כל חומר מורכב מאטומים וכל אטום מכיל אנרגיה. כמות האנרגיה בעולם נשמרת: אין היא יכולה להיווצר מעצמה או לכלות את עצמה, אבל האנרגיה יכולה לשנות צורה, למשל: מאנרגיה כימית (של פחם) לאנרגיה חשמלית; מאנרגיה סולארית (של השמש) לאנרגיית חום.
אנרגיה מתכלה - אנרגיה שהמקור להפקתה (כגון פחם או נפט) מצוי בכמות מסוימת ועלול להיגמר.
אנרגיה בלתי מתכלה - אנרגיה שהמקור להפקתה הוא אינסופי: שמש, רוח, מים.
אנרגית שמש (אנרגיה סולארית) - אנרגיה המופקת מקרני השמש. ניתן לנצל את השמש לחימום מים בעזרת קולטי-שמש (כמו דוד-שמש), וניתן להפיק חשמל מאנרגית השמש בעזרת תאי-שמש, היוצרים זרם חשמלי כשאור נופל עליהם.
אנרגית רוח - אנרגיה המופקת מתנועת אוויר. אנרגיית הרוח היא בעקיפין אנרגיה סולארית, משום שתנועת הרוח נוצרת מחימום לא אחיד של פני כדור-הארץ. הפקת חשמל בכוח הרוח יכולה להיות יעילה רק באיזורים בהן נושבות רוחות, וגם באתרים אלה עלול לחול שינוי בעוצמתה של הרוח, לכן מחייב הדבר הקמת מערכת נוספת לאספקת חשמל שתשמש לגיבוי.
אנרגית מים - אנרגיה המופקת ממים נופלים ומומרת לחשמל. בדרך כלל מנצלים מים שנאגרים מאחורי סכר וככל שהמאגר גבוה יותר נדרשים פחות מים להפקת החשמל.
דלק פוסילי - כל חומר בעירה שנוצר משרידי צמחים ובעלי-חיים שחיו לפני מיליוני שנים. הדלק הפוסילי כולל פחם, נפט וגז טבעי. בשריפתו פולט הדלק הפוסילי פחמן דו חמצני (CO2) ובכך תורם לאפקט החממה.
המהפיכה התעשייתית - תקופה של שינויים חברתיים וכלכליים שהחלו באנגליה והתפשטו למדינות נוספות החל מסוף המאה ה-18. מקובל לייחס את המצאת מנוע הקיטור לכוח המניע שמאחורי המהפיכה התעשייתית. מאז המצאת הקיטור האדם החל לצרוך אנרגיה ממקורות מתכלים בצורה הולכת וגוברת (בתחילה פחם, ומאוחר יותר דלק וגז). בעקבות המצאת הקיטור והמצאות מכניות נוספות, האדם למד לייצר מכונות שמייצרות מכונות, ולכן הפך תהליך הייצור להמוני, מהיר ואוטומטי, המתקיים במפעלים גדולים. תמורה משמעותית נוספת של המהפיכה התעשייתית היא תהליך העיור הנרחב: מעבר אוכלוסייה מהכפר אל העיר, וצמיחה בגודלן של הערים ובכמותן.
קיטור - אדי מים הנוצרים כאשר מרתיחים מים בתוך כלי סגור. בסוף המאה ה- 17 הומצא מנוע הקיטור אשר נחשב לכוח המניע מאחורי המהפיכה התעשייתית. הרכבות הראשונות היו מונעות על ידי מנוע קיטור.
חזור למעלה
הגירה פנימית - שינוי מקום מגורים בתוך העיר, או המחוז או המדינה.
הגירה חיצונית - שינוי מקום מגורים אל מחוץ לעיר או מחוץ למחוז או מחוץ למדינה.
חדירה והורשה - תופעה שבה גורם אתני / גזעי / דתי נכנס לשכונה או אזור ונוצרת תופעה של הגירה מהמקום. הורשה - תופעה שבה שינוי צביון השכונה מבחינה אתנית / גזעית מביא להשלמת תהליך השינוי בכך שהאזור הופך להומוגני יותר.
חידוש עירוני או התחדשות פני העיר - תהליך שבו נהרסים המבנים הישנים בחלק של העיר (מלבד אלו המיועדים לשימור) ובמקומם נבנים בניינים חדשים, דרכים, גנים ציבוריים, ומוסדות ציבור.
יעודי קרקע - התיפקודים העירוניים המיועדים להשתמש בקרקע העירונית בעתיד.
מחירי קרקע / ערך הקרקע - את מחיר הקרקע קובע אופי האזור בעיר. באזור מרכזי המבוקש ע"י חנויות ומשרדים ומגורים יוקרתיים מחיר הקרקע גבוה ובאזור של שולי העיר המבוקש פחות ע"י מסחר ומשרדים ומגורים יוקרתיים מחיר הקרקע יותר נמוך.
מע"ר (מרכז עסקים ראשי) - קרוי גם בשם "מרכז העיר", או "הסיטי", או "העיר התחתית" (Down Town). המע"ר מאופיין במחירי הקרקע הגבוהים בעיר. למעשה, הקרקע היקרה ביותר בעיר נמצאת בדרך-כלל במע"ר.
התפקודים במע"ר נקראים "תפקודים מרכזיים" או "תפקודים מע"ריים". תיפקודים מרכזיים בתחום העסקים הם: בנקאות, כספים וביטוח, שירותים עסקיים (פירסום, רואי-חשבון, עורכי-דין), שירותי דפוס, שכפול והדפסה. בתחום המסחר בתי כל-בו, וחנויות מתמחות בצילום, אופטיקה והלבשה יוקרתית. בתחום המזון מסעדות ובתי-קפה.
המע"ר נמצא בדרך-כלל בחלק הישן או העתיק ביותר בעיר, בקרבה למקום בו נפתח סניף הבנק הראשון, המשרדים העסקיים הראשונים, החנויות הראשונות, בדרך-כלל במקום הצטלבותן של דרכים ראשיות העוברות את העיר. בגלל ערך הקרקע הגבוה במע"ר ישנו תהליך של הריסה של המבנים הישנים ובנייה של מבנים חדשים במקומם. בערים גדולות כמו תל-אביב וירושלים, מחליפים עסקים ומשרדים את המגורים במע"ר. בערים בינוניות בגדלן, כמו חדרה, עדיין ישנם במרכז העיר מגורים. המסחר מצוי בקומת הרחוב, לעיתים קיימות קומות משרדים ומעליהם מגורים. אם אין בנייה מיוחדת למשרדים אזי ישנה חדירה של משרדים לדירות מגורים ברחובות הראשיים של המע"ר.
סף כניסה - גודל אוכלוסייה שצריך להיות בשכונה, בעיר, על מנת לפתוח יחידה עסקית ראשונה מכל סוג שהוא. למשל סף הכניסה הנמוך ביותר הוא לגן-ילדים. צריכות להיות כמה מאות נפשות בשכונה כדי לפתוח גן-ילדים ראשון. אבל צריכות להיות כמה אלפי משפחות כדי לפתוח בית-ספר יסודי, וסף הכניסה של בית-ספר תיכון גבוה עוד יותר. סף כניסה של חנות מכולת נמוך בהרבה מסף הכניסה של סופרמרקט. כדי לפתוח סופרמרקט יש צורך בהרבה יותר אנשים בשכונה מאשר כדי לפתוח חנות מכולת או חנות ירקות או קיוסק.
חזור למעלה
פיתוח בר -קיימא - פיתוח בר קיימא הוא פיתוח אשר יכול להתקיים זמן רב ביותר באותו אופן, מכיוון שהוא אינו פוגע בבסיס המשאבים שעליהם הוא נשען. ניצול המשאבים נעשה בקצב המאפשר לתהליכים הטבעיים לחדש את המשאבים שנוצלו. פיתוח זה מגביל את יכולת הצמיחה שלו לפי כמות המשאבים והתחדשותם על פני כדור הארץ, ודואג לטפח את המערכות הטבעיות שמספקות לנו ישירות או בעקיפין את מרבית המשאבים הללו. כפיתוח מתוכנן, פיתוח זה אינו יוצר בסביבתו מפגעים בלתי הפיכים. פיתוח עם אחריות לדורות הבאים- להשאיר משאבים טבעיים כנכס לדורות הבאים.
קיימות עירונית - יישום של ערכי פיתוח בר קיימא ברמת השכונה, הקהילה, היישוב או הרשות. רשויות וקהילות מקיימות הינן כאלה שבהן רמת החיים של האזרחים מבוססת על כיבוד גבולות ויכולת הנתינה וההתחדשות של הטבע, על צדק חברתי, על כלכלה בת קיימא, על דאגה לבריאות והקפדה על איכות הקרקע, האוויר והמים. אין מדובר רק בשיקום הטבע - שיקום המערכות האקולוגיות תומכות החיים של כדור הארץ, אלא גם ביצירת סביבות חינוכיות משמעותיות ונטולות אלימות, מערכת בריאות המשקיעה במניעה והדרכה לא פחות משהיא משקיעה בטיפול וריפוי.
חזור למעלה